במשנה "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה…….." מדוע צריך לחיות חיי צער?
תשובה
שלום רב!
כוונת המשנה שמי שרוצה לקנות את התורה בצורה ראויה, ולהגיע לדרגה גדולה בקנין התורה, צריך להתאמץ ולהתייגע בתורה, ולמעט בתענוגי העולם, למעט באכילה ובשינה, ובכל תענוגות העולם, ובזה יזכה לקנות את התורה בצורה מושלמת, ויזכה לעולם שכולו טוב. ועיין בפירוש מדרש שמואל [שם] שפירש שהמשנה בהתחלה אומרת שתי דוגמאות של פרישות מתענוגות העולם, ואחר כך אומרת וחיי צער תחיה, וכוונת המשנה לומר שאילו היו רק שתי דוגמאות לצורה שאדם צריך לנהוג בפרישות אבל כמובן שיש עוד הרבה תענוגות שאדם צריך להתנזר מהם כדי להגיע לשלמות בתורה, ועל זה נתנה המשנה כלל שחיי צער תחיה, ואין כוונת המשנה שאדם צריך להיות עצוב חס ושלום, שהרי את התורה צריך ללמוד מתוך שמחה, אלא כוונת המשנה ללמד אותנו שצריך לפרוש כמה שיותר מענוגות העולם ועל ידי זוכים לשלמות בתורה,
כמובן כל אדם צריך להתנהג בענין זה לפי דרגתו, ולפי עניינו, אבל אדם צריך לשאוף לזכות להגיע לדרגות גבוהות בקנין תורה, וכדי לזכות לכך צריך למעט בתענוגות העולם וכנ"ל.
