שאלה: למדתי בשו"ע י"ד סימן קלה סעיף טז שכלי שנותנים לתוכו יין נסך צריך להשהות רק שנה אחת ואחר כך תהיה מותר לשתות ממנו. מה ההבדל בין כלי יין לשאר כלים שצריכים עסק להכשיר אותו (כ"ח צריך שבירה, מתכת כמו שעוסקים עמו זה ההכשר…)?
תשובה
שלום רב!
בשו"ע שהזכרת מבואר שכלי שבלע יין על ידי שהיין שרה בתוכו, אם משהה אותו למשך שנה בלי להשתמש בו, טעם היין יוצא ממנו ומותר לחזור ולהשתמש בכלי, (אמנם אם הכלי בלע על ידי בישול צריך הגעלה), מצינו דין נוסף שמקילים בו לגבי יין נסך שאפשר להכיר אותו על ידי ערוי שלושה פעמים, ומבואר בש"ך (קלה,לג) שדוקא בכלי שבלע יין נסך, אבל כלי שבלע שאר איסורין צריך הגעלה, ואין מועיל לו הכשרה על ידי ערוי, וטעם הדבר משום שטעם היין נקלש יותר בקלות מטעם שאר איסורים, כך ביאר הש"ך. ולפי זה אפשר להבין גם למה ליישן כלי למשך שנה מועיל כדי להכשיר כלי שבלע יין, ולא כדי להכשיר כלי שבלע שאר איסורין, וזהו משום שהתיישנות גם כן מקלישה את טעם היין, ויש לומר שדוקא טעם היין נקלש על ידי התיישנות ולא טעם שאר איסורים
