לתרומות לחץ כאן

להזמין אורחים בשבת כשידוע שהם יחללו שבת כדי להגיע לבית המארח

שלום.
אני מתגוררת בחו"ל ולדאבוני רבים מהיהודים שמגיעים לבית הכנסת נאלצים להגיע ברכב בשל המרחק (יש גם כאלה כמובן גם מטעמי נוחות.)
והעיקר לשמור על הגחלת היהודית.
וכך גם בהזמנת אורחים לסעודת שבת.
לי מאוד קשה להזמין יהודים לביתי כאשר אני יודעת בוודאות שהם עלולים או חייבים להגיע ברכב בשבת ולכן אינני מזמינה.
1- השבת נאמר לי שישנה הלכה שמתירה להזמין גם אם אני יודעת שהם יסעו ברכב בתנאי שאזמין אותם לישון גם אם ברור שהתשובה תהיה שלילית האם זה נכון?
אומנם התשובה לא תשנה את דעתי (אני מקווה) אך האם זו באמת הלכה???
אגב הרבנים כאן מזמינים ביודעם שזה כרוך בחילול שבת ובלבד כדי לקרב כמה שיותר.

2-הבתים כאן עשויים מעץ ,אך ישנו כיסוי של גבס,צבע… מכשיר הפן היה מונח על הריצפה ובלי כוונה הדלקתי בשבת כשנתקלתי בו.
האם מותר לכבות אותו בשינוי(שלא כדרכו)?
(כיוון שהיינו צריכים ללכת לביה"כ ואין השגחה למקרה שחלילה יקרה משהו)
תודה וחג חנוכה שמח

תשובה

שלום וברכה!
1. אסור בשום אופן להזמין אורחים לשבת אם את יודעת בבירור שהם יחללו שבת כדי להגיע אליך, ומי שרוצה לקרב יהודים לאביהם שבשמים יכול לעשות את זה גם בלי לרמוס את השבת, זה מגוחך לקרב יהודי ולשכנע אותו לשמור את התורה בצורה שאנו גורמים לו לחלל את השבת, גם לקרב יהודים לאביהם שבשמים צריך סייעתא דשמיא ומי שעובר ומכשיל אחרים בחילול שבת אינני חושב שיעזרו לו מהשמים לקרב את היהודים.

אשרי מי שמקרב את לבבות היהודים לאביהם שבשמים, זה זכות גדולה שאין לשער ואין לתאר, אבל צריך לעשות את זה בדרך התורה, ומי שהולך בדרך התורה, ומקרב את לבבות בני ישראל לאביהם שבשמים, הקדוש ברוך הוא ישלם שכר טוב בעולם הזה ובעולם הבא.

2. אסור.

מקורות 

1. עיין בשו"ת אגרות משה או"ח ח"א סימן צ"ח – צ"ט, ועיין בספר חשוקי חמד פסחים עמוד קפ"ט שכתב בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א שאסור.

הצטרף לדיון

9 תגובות

  1. לכבוד הרב הנכבד.
    נוסח התשובה נראה נוסח של סברת הלב של הרב שליט"א נראה כי בעיקר קשה לרב ענין הגיחוך, וענינים מיסטיים שלא יעזרו לאותו אחד מן השמים.
    ברצוני ליידע את כבוד הרב שליט"א שרבנים רבים העוסקים בקירוב רחוקים מורים לכתחלה להיפך ומורים שאפשר להזמין אדם שיחלל את השבת על ידי ההזמנה, ותשובות רבות נכתבו בענין זה.
    אצטט כאן בקצרה כמה מילים מתשובה שכתב הגאון ר' אשר וייס שליט"א בענין וז"ל:
    וכיון שלענ"ד יש מקום להקל בזה כפי שיבואר לקמן, נראה דההנהגה הראויה בזה כך היא: תחילה יש להפציר באורחים שישארו כל השבת ולדאוג להם למקום לינה, ולהביע בפניהם את צערנו אם יחליטו לבוא רק לסעודות תוך כדי חילול שבת. אך אם בכל זאת יחליטו להגיע תוך כדי חילול שבת, יש לקרבם ולא למנוע מהם מלהשתתף בסעודות.
    ולכן לדעתי אין מקום לשלול בכזו דרך אפשרות זו של קירוב רחוקים.

  2. שלום וברכה! אני לא מבין את דבריך שכביכול כתבתי את את התשובה מסברת הלב, ומסיבות של עניינים מיסטיים, אם תעיין בדברים הבאתי שתי תשובות של הגאון העצום בעל האגרות משה זצ"ל שבמקרה שברור לנו שהאורח יחלל שבת אסור להזמין אותו, ואם תעיין טוב בשאלה שנשאלה השואל מדבר על מקרה שהבעל הבית בטוח שהאורח יחלל שבת ובמקרה כזה אסר הגאון הנ"ל מכל וכל, ועיין שם שכתב שאפילו אם האורח גר במקום רחוק קצת שיש אפשרות גם ללכת ברגל, גם אסור להזמין אותו מכיון שאתה יודע שהוא לא ילך ברגל אלא יבא במכונית, ובאמת שזה לא רק דעתו של הגאון הנ"ל אלא דעת רבים מגדולי ישראל ורבניה, [כן דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א ועוד הרבה רבנים], ולא שמעתי אפילו על רב אחד שמתיר, ואם אתה חושב שיש רבנים שמתירים תכתוב לי מקור ברור ונימוק למה להתיר, הרי יש כאן איסור של לפני עוור לא תתן מכשול שאסור מדאורייתא, ויש גם איסור של מסייע ביד עובר עבירה, ומכיון שאני מבין את סברות האוסרים, והאוסרים הם גדולי הפוסקים מהדור שלפנינו וגם גדולי הפוסקים של דורינו, לכן פשוט שיש לאסור, וכפי שכתבתי אני לא יודע אפילו על רב אחד שמתיר, ואשמח באמת לשמוע נימוק מדוייק של פוסקים אילו, על אף שאת הדין זה לא ישנה מכיון שכפי שכתבנו גדולי הדור אוסרים זאת מכל וכל.

  3. אני שמעתי שיעור של הרב וייס שליט"א בפני אנשים העוסקים בקירוב, ושם נשאל שאלה זו, ואמר את דעתו שמותר על אף שיודע בבירור שיחלל שבת, והסיבה שאין בזה לפני עיור וכו' היא קודם כל מכיון שידוע לכל אדם שאדם חילוני מחלל בביתו את השבת כל דקה בהדלקת אור וכיבויו ובשימוש במכשירים רבים אחרים, וכשמגיע לבית של יהודי שומר תורה לכמה שעות במהלך השבת, הוא מחלל הרבה פחות את השבת. ולכן הורה הרב וייס להתיר זאת. בצירוף דעות ראשונים שדבר זה נחשב חד עברא דנהרא, ומשום כך אין בזה איסור לפני עיור.
    יש ברשותי תשובה העומדת לצאת לאור מהרב וייס בענין זה, אוכל להעלותה לכאן לבקשתכם.
    בנוסף רציתי לדעת מה המקור למה שהרב כתב שהרב אלישיב אוסר זאת ועוד רבנים נוספים, בודאי הרב אומר זאת מתוך מקור ברור, כי יש הרבה שמועות בענינים אלו, ולכן אשמח לראות את מקור הדברים.
    ייש"כ

  4. גם שמעתי שהרב צבי רייזמן שליט"א מחבר ספרי רץ כצבי ופוסק ידוע בלוס אנג'לס, כתב תשובה להתיר זאת, אך אינני יודע אם היא פורסמה כבר.
    מפני חשיבות ענין זה, אשמח מאוד אם הרב יביא אכן מקורות נוספים לשאלה זו.

  5. שלום וברכה!
    חתנו של הגרי"ש אלישיב שליט"א הגאון ר"י זלברשטיין שליט"א שגם הוא פוסק מובהק ומתעסק הרבה עם בעלי תשובה כותב בספרו חשוקי חמד על מסכת פסחים בעמוד קפ"ט שדעת חמיו הגרי"ש אלישיב שליט"א שאסור, כמו כן שמעתי שהרב מוצפי שליט"א שהוא אחד מהפוסקים הבולטים אצל הספרדים ומתעסק הרבה עם בעלי תשובה גם כן סובר שאסור, כמובן שכשיש לנו פוסקים כמו האגרות משה והרב אלישיב אנחנו לא צריכים להביא עוד שמות של רבנים שמסכימים איתם.
    ומה שאתה טוען שיש בידך תשובה של הגאון ר' אשר וייס שליט"א שהוא גם כן אחד מהפוסקים המובהקים ביותר, אני מתאר לעצמי שהוא גם כן יודע מדבריו של האגרות משה, ואינני יודע מכח מה הוא דוחה את דבריו, אשמח מאוד לראות את התשובה, אבל הטענות שאתה מביא בשמו שבין כה וכה החילוני יחלל שבת בביתו, זהו טענה שאינני מבין כלל, מכיון שהמעשים שהוא עושה לעצמו בביתו, אין לזה שום קשר אלי, ואם אני מזמין אותו, את המעשה חילול שבת הזה שהוא יעשה כדי להגיע לבית שלי הוא עושה מחמתי, ולי אסור להכשיל אדם בחילול שבת. ולא יעלה על הדעת שמותר להאכיל אדם חילוני מאכלות אסורות, מכיון שגם כשהוא ילך הביתה הוא יאכל מאכלות אסורות, יסוד ההיתר של חד עברא דנהרא הוא שאת הפעולה הספציפית הזאת שבה אתה בא להכשיל אותו, הוא יכול לעשות בלעדיך, אבל זה שאדם יכול לעשות עבירות אחת, זה לא מתיר לי להכשיל אותו בעבירה אחרת.

  6. שלום וברכה אינני מכיר את הרב רייזמן, ולא את ספרו, יכול להיות שהוא מצא היתרים שאני לא יודע מהם.
    ומקורות של רבנים שאוסרים כבר כתבתי לך בתגובה הקודמת.

  7. ר' שלמה זלמן אויערבך [שו"ת מנחת שלמה חלק ב סימן ד אות י] כתב הגרש"ז הוראות לרב מיכאל שון, חבר הנהלת ישיבת אור שמח בירושלים "בקשר לניהול מנין תפילה עבור רחוקים שרוצים לקרב אותם לתורה ומצוות על ידי השתתפותם בסדרי תפלה ובהסתמך על הספר החשוב מלמד להועיל סי' כ"ט שהביא מהרבה גדולי עולם להקל בזה במחללי שבת שבזמננו שהם כעין תינוקות שנשבו ובפרט כשזה נעשה למטרה קדושה של קירוב רחוקים לתורה ויראת שמים". וכתב לו הגרש"ז:
    "מותר להזמין גם מי שגר רחוק ממקום התפילה ולהציע לו מקום לינה קרוב למקום, באופן שלא יצטרך כלל לחלל שבת. ואף אם לא יקבל את ההצעה, אין חייבים להגיד לו שימנע משום כך לבוא, וגם אין צריכים להזהיר אותו שאסור להגיע ברכב".

    וכן ר' יעקב קמינצקי בספרו אמת ליעקב (חו"מ סי' תכג הערה 27) כ' בזה הלשון "שלצורך קירוב רחוקים מותר להזמין ישראל מחלל שבת לביתו לסעודת שבת, כל זמן שמזמינו בפירוש להישאר לכל השבת ומכין לו מיטה ושאר צרכיו, ואז אע"פ שיודע שהלה יעזוב את ביתו לאחר הסעודה ויסע הביתה, מותר להזמינו".

  8. אכן ראיתי אחר כך שלא שמתי לב שהבאת דברי הרב זילברשטיין בחשוקי חמד בשם הגרי"ש.
    דבר נוסף ראוי לציין שדעתו של הרב זילברשטיין עצמו בספרו שם היא לא כחמיו, אלא שדבר זה מותר. רק מביא שחמיו לא הסכים עמו.
    את תשובתו של הרב וייס אשמח להראות לרב מכיון שהוא מתייחס לדברי האגרות משה.
    אך אינני יודע איך להביא תשובה זו, היא נמצאת אצלי בקובץ pdf.

  9. בס"ד
    נשלח למערכת קובץ מרתק בנושא הנדון שנכתב ע"י הרב צבי רייזמן שליט"א [הקובץ יפורסם באתר בקרוב בע"ה ברשות הרב המחבר] בתוך הקובץ נמצא מכתב שכתב הגאון הגרז"נ גולדברג שליט"א לרב הנ"ל בנושא, להלן תוכן המכתב:

    כבוד ידידי הרה"ג המופרסם בתורתו ובמעשי חסד
    ר' צבי ריזמן שליט"א

    שאלת כת"ר היא שאלה חמורה וכדאי לברר אצל עוד רבנים הלכה למעשה.
    רק אכתוב עצה טובה, שאם מזמין לאחד לבוא לשבת שיגיד לו שזמן האוכל מוקדם עוד לפני השקיעה בשבת, וממילא יצטרך לבוא לפני שחל שבת. או שבאמת יקדים הסעודה כמו שרגילים בהרבה בתי כנסת. ולגבי חזרה יבקש מהם שישנו אצלו אף שיש ספק אם יקבלו ממנו, מ"מ בספק לפני עור נחלקו במשנה בשביעית שדעת בית הלל שמשום דרכי שלום מותר מספק, ולכן מותר למכור פרה חורשת בשביעית שיכול למוכרה.
    ושמעתי פעם שאם על ידי כך ימנע הרבה חילול שבת בבית אם בזה שיזמין על שולחנו ימעיט סך הכל מחילולי שבת יש להתיר לפני עיוור, וכמו שכתב רעק"א שמותר לאשה לגלח זקן האיש אף שמכשילתו בלפני עיור שעובר, שאסור להתגלח שמ"מ מותר, שאם היא לא תגלחנו יגלח עצמו ויעבור שתי איסורים מגלח ומתגלח. וכן מצינו בתפארת שמואל על הרא"ש פרק איזהו נשך שכתב כעין זה עיי"ש. וצ"ע למעשה אם יכול לעמוד אם יתמעט חילול שבת. ונראה שאם חוזר במונית של גוי שרק אסור מדרבנן ומצילו מאיסור תורה.
    ונראה עוד לגבי לתת לאכול לאחר שאינו מברך נראה שבעל הבית יברך ואורח ישמע, יוצא ידי ברכה שבדרבנן מצוות צריכות כונה. וכן באופן שאם לא יתן לו לאכול בודאי יאכל משלו, ואין כאן תרי עברי דנהרא, וכל שכן שמצילו מאיסור טריפה.
    כל זה כתבתי לכת"ר ויכריע בעצמו בענינים אלו.
    ואסיים בברכה שהקב"ה יעזרהו בפעלו הטוב וזכות הרבים.
    ידידו, זלמן נחמיה גולדברג

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל