שאלות שונות בדינים שבין גיורת לאביה ובנה הגויים

בס"ד שלום וברכה באתי לארץ מארה"ב לפני יותר מ-10 שנים ובעקבות כך הוקסמתי מארץ ישראל ומהיהדות והחלטתי להתגייר כעבור זמן מה. כיום אני חיה אורח חיים חרדי ואני נשואה לבחור ישיבה, בנוסף יש לנו שתי בנות מקסימות בנות 7 ו3. לפני שבאתי לארץ והתגיירתי הייתי נשואה לגוי וממנו יש לי ילד שכיום הוא כבר נער גדול (בן 16) והוא חי עם אבא שלי בארה"ב. בקרוב אבא שלי והבן שלי רוצים לבוא לבקר אותי מכיוון שלא התראנו כבר מספר שנים ואנחנו מתגעגעים מאוד אחד לשני. למרות שאני נורא אוהבת אותם ומתגעגעת אליהם היית רוצה לדעת כיצד צריך לנהוג איתם לפי ההלכה מכיוון שהם ישארו בבייתי במשך שהותם כאן בארץ ולכן הייתי רוצה לשאול מספר שאלות:

1. האם יש בעייתיות בלינה של גויים בבית יהודי שומר מצוות?
2. האם אני צריכה לקנות לאבי ובני כלים נפרדים בזמן שהם פה או שמותר להם לאכול מהכלים הכשרים שלי? ומה לגבי בישול גויים? האם מותר להם לבשל בכלים שלי אוכל כשר?
3. איך צריך לנהוג עם גויים בשבת? מצד אחד לגוי אסור לשמור שבת אבל מצד שני זה יפריע לנו אם יחללו שבת בבית שלנו… מה כדאי לעשות בעניין זה?
4. האם יש בעיה שגוי ישתתף בקידוש ביום שישי וישתה מהיין?
5. מותר לי לנשק את אבא שלי אפילו שהוא לא יהודי?
6. מותר לי לנשק את הבן שלי אפילו שהוא לא יהודי?
7. האם מותר לי להיות לידם ללא כיסוי ראש?
8. האם יש בעיה של יחוד בינם לבין הבנות שלי?

אני מתנצלת מראש על השאלות המרובות אך הן מאוד חשובות לי לקראת ביקורם
בברכה
עדינה

תשובה

שלום רב!

1. מותר להם לישון אצלך בבית.

2. מותר להם לאכול עם הכלים שלך, (כמובן אוכל כשר שאת מכינה), ואסור להם לבשל בכלים שלך אוכל כשר, אם הם רוצים לבשל בשביל עצמם צריך לייחד להם כלי מיוחד [אפילו בישול קל כמו ביצה וכדו' צריך כלי מיוחד בשבילם].

3. כאשר מדובר על מלאכות שניכרות לכל רואה שהנכרי עושה זאת לצורך עצמו [כמו שמיעת טייפ באוזניות וכיוצא בזה] מותר לו לעשות זאת בבית היהודי, אולם מלאכות אחרות שאינן ניכרות במפורש שעושה זאת לצורך עצמו, כמו הדלקת אור, בישול וכיוצא בזה, אין לו לעשות בבית היהוד, ואף זאת שגם דברים שעושה לצורך עצמו וניכר לכולם שזה לצורך עצמו, עדיף שלא יעשה זאת באופן שמעכר את אוירת השבת, ולכן אם אפשר לדבר אתם שבבית לא יעשו מלאכה ["ברומא תהיה רומאי" זה משפט שגם מי שאינו יהודי מבינו], ואם הם צריכים לעשות משהו דחוף, כשמיעת מוזיקה באוזניות, וכד' [אך לא בישול וכד'], שיעשו זאת בחדרם, או ישתדלו לעשות זאת שלא בבית.

אולם צריך לדעת שמי שאינו יהודי אסור לו לשמור שבת כמו יהודי, ולכן צריך שבמהלך השבת לפחות פעם אחת יעשה בעצמו ולעצמו דבר שאסור ליהודי לעשות, ודי בכך.

4. לכתחילה עדיף לא להזמין גוי לסעודת שבת או לשאר סעודות מצווה, אמנם במקרה שאין ברירה אפשר להזמין גוי, ומשום כך במקרה שלך גם אם אין לך ברירה ואת צריכה להזמין אותו להשתתף איתכם בסעודה, אולם אסור לתת להם מהיין של הקידוש, אם אין אפשרות להימנע מכך, יש לעשות קידוש על יין מבושל, [וצריך לדעת בוודאות שהיין מבושל] ואז מותר לתת להם מהיין, כאשר אין יין מבושל, עדיף שהמקדש יעשה את הקידוש ולא יתן לאף אחד מהמסובין את היין, ואז לא יהיה אי נעימות כלל.

5. מותר.

6.מותר.

7.  צריך להיות עם כיסוי ראש כאשר אנשים זרים בבית [ובכלל זה לענין זה אביך ובנך].

8.  מאחר ובנותייך הינם מתחת גיל מצוות, הרי שאין איסור ייחוד על בנותיך, ולא מצינו שיהיה איסור יחוד על הגוי, אם כי וודאי מן הראוי לייחד מקום מיוחד לבנים לחוד ולבנות לחוד, אם הדבר אפשר, וכן אם אפשרי שלא יהיה ייחוד בין בתך בת השבע שכבר יש עליה דין "חינוך", אך אם אביך או בנך מנשקים אותם וכד', אין צורך למנוע מהם, אך להשתדל שזה יהיה כמה שפחות.

מקורות:

1. מאחר ואין איסור ייחוד בין האשה לבין אביה ובנה, הגם שהינם אינם יהודים, וכפי שמבואר בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד' סימן ל"ד ובשו"ת שבט הלוי חלק ט' סימן ר"ס ובשו"ת בצל החכמה (חלק ד' סימן י"ד) ובספר תורת היחוד עמוד ס"ח, והטעם הוא משום שהרי אשה לא נאסרה בייחוד עם אביה ובנה מכיון שהטבע הוא שאין אדם מתאווה לקרוביו ולכן לא גזרו ייחוד על הקרובים, וכתבו הפוסקים שאף שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, וכבר אינו נחשב כקרובו של אביו ובנו הגוי, מכל מקום לעניין איסור ייחוד מכיון שההיתר בקרוביו משום שאין ליבו גס בהם ואין חשש שיעשו מעשה אסור ביחד, טעם זה שייך אפילו אחרי שהתגייר, משום כך, אין מניעה שהם יישנו בבית, אפילו במקרה שהבעל לא נמצא, וכל שכן אם הבעל נמצא, ואף כאשר יישנו באותו חדר עם הבנות אין בכך איסור, משום שהבנות הינם פחות מגיל מצוות.

2. אין איסור למי שאינו יהודי לאכול בכלים של יהודי, אולם אסור למי שאינו יהודי לבשל מאכלים שרגילים לבשלם בכלים של יהודי, ומשום כך אפילו ביצה כיון שרגילים לאוכלה מבושלת, והיא מאכל חשוב אסור לבשל וכמבואר בשו"ע (יו"ד סי' קיג) באורך גדרי הלכות בישול עכו"ם.

3. עי' שו"ע או"ח סי' רמד ס"ה ובמשנ"ב סק"ל.

4. ט"ז סי' תקיב סק"ו, ועי' שו"ת באר משה (ח"א סי' י אות ו' ואילך).

5-6. ראי כאן.

7. איסור יחוד הוא רק מגיל מצוות, אך מכל מקום ראוי לחנך כבר מגיל צעיר על כך, כמו שכתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' רד), וכ"כ בספר פתח הבית (עמ' כז-כח).