לכ' הרבנים המשיבים שליט"א
בבנייננו (בנין חדש) משלמים הדיירים סכום קבוע לאחד הדיירים (אין ועד בית מסודר) עבור הוצאות ביטוח מעלית + ניקיון + הוצאות חשמל, לאחרונה התקלקלה המעלית, חברת המעליות לאחר בדיקה טענה שהקלקול הוא בריקבון ביסודות שנובע מרטיבות מקומית (יש סבירות גבוהה שהרטיבות מחלחלת מדירה של ראובן). חברת המעליות מציעה שתנסה לתקן את הנזק (עלות ה'ניסיון' כ- 3000 ₪) אך אינה מתחייבת לתיקון. חלק מהשכנים החליטו שנכון לעכשיו לא יפעלו לתקן, מאידך- הדיירים האחרים כן מעוניינים לתקן ולהפעיל את המעלית. מתוך הטענות נוצר ויכוח נוסף שאותם הדיירים שלא מעוניינים לתקן את הנזק, מתעקשים לחייב את שאר הדיירים לשלם עבור ביטוח המעלית למרות שהיא כעת מושבתת. מאידך- הדיירים שחפצים בתיקון הנ"ל טוענים שכל עוד שהמעלית לא תתוקן אין הם רוצים לשלם לחינם בעבור הביטוח.
השאלות:
1. האם יש חיוב לבטח מעלית כשהיא אינה פעילה? ואם כן, האם ניתן לכפות חיוב זה?
2. האם אפשר לכפות את ראובן שיש סבירות גבוהה שממנו נובעת הנזילה, לתקן את הנזק?
3. האם אפשר לכפות את הדיירים לתקן את המעלית?
4. האם הדיירים שרוצים שהמעלית תעבוד, יכולים לעכב תשלום הניקיון בטענה שאם המעלית אינה עובדת, הם גם ינקו בעצמם את קומתם וחסל סדר תשלומים קבועים.
תשובה:
שלום רב,
1. לכאורה אין צורך בביטוח, אבל אם יש צד סביר שיש תועלת בביטוח, כגון שלא להפסיד את הרצף וכדומה, יש לקבוע על פי דעת הרוב.
2. כדי לתבוע נזק יש צורך בהוכחות ברורות, על פי דין אי אפשר לחייב על פי הסתברות. כמו כן, ניתן לחייב לתקן את מקור הנזילה, אבל לא את הנזקים שנגרמו מכך.
3. ניתן לחייב את כל הדיירים, כל עוד שהתיקון אינו עולה יותר מהתקנת מעלית חדשה, ואפילו המיעוט יכול לחייב את הרוב.
4. לכאורה אין קשר בין שני הנושאים, ואם שכן אחד אינו משלם עבור התיקון אין סיבה ששכן אחר לא ישלם עבור הניקיון. אבל אם כל השכנים המעוניינים בניקיון מסרבים לשלם עבור התיקון, ניתן למנוע את הניקיון כאמצעי כפייה.
מקורות:
1. בכל שאלה ששני הצדדים סבירים יש לקבוע על פי הרוב. עיין רמ"א חו"מ סי' קסג סעיף א.
2. לעניין הוכחות ברורות עיין שו"ע חו"מ סי' תח. לעניין חיוב תיקון, המנהג הוא על פי התקנון המצוי סעיף 3 שמחייבים את בעל הדירה שממנה מגיעה נזק לתקן כדי למנוע נזק. לגבי נזקים שנגרמו כבר אין מנהג השותפים לחייב, ופקודת הנזיקין אינה קובעת בהלכה כיון שהיא נגד דין תורה. על פי השו"ע סי' תטז במקרה כזה שאין תחילת עשייתו לנזק ניתן לחייב רק אם לא סילק את הנזק לאחר שבית דין התרה בו, ולכאורה אף לאחר התראה פטורים על כלים מדין בור.
3. ניתן לחייב שותפים לשלם עבור תיקון השותפות, ועל כל פנים למכור או להשכיר את הדירה לשם כך. עיין קצות סי' קסד סק"א ונתיבות סי' קעח סק"ג. אם התיקון עולה יותר מהתקנת חדשה אפשר לומר שעל דעת כן לא השתתפו.
4. מסברא.
ראשית, יישר כח על המענה המהיר והבהיר.
רציתי לדעת עוד,
א. בנוגע לסעיף 1 בתשובה – מהו 'צד סביר' שיש תועלת ברציפות הביטוח, שהרי מה שהביטוח נותן תמורת אותו רצף תשלומים, אינו דבר הכרחי כמו תיקון החלקים, אם כן ודאי שהרוב לא יוכל לכפות את המיעוט בזה, כשם שאינו יכול לכפות בשאר דברים שאינם הכרחיים לקיום הרכוש המשותף?
ב. בנוגע לסעיף 2 בתשובה – השאלה היא, האם מצד ההסתברות [מחמת שצנרת המים של אותו שכן עוברת בסמיכות לפיר המעלית שבו נמצאת הנזילה] מחוייב אותו שכן להזמין בדיקה ותיקון על חשבונו, שהרי הוא ספק מזיק? או שאין דרך לחייבו. ואם אכן כך שאין דרך לחייבו האם מוטלת על השכנים חובה להשתתף ולבצע את הבדיקה הנ"ל? ומה יהיה הדין אם תוצאת אותה בדיקה אכן מאששת את הטענה שאכן הנזק הוא מחמת אותה נזילה, האם ניתן לחייב את אותו שכן למפרע את הוצאות הבדיקה והתיקון?
א. אם יש 'צד סביר' שהרצף יוזיל את ההוצאות בעתיד, הרי הרוב יכול לכפות על המיעוט. כיון שעצם החזקת המעלית בעתיד היא מוכרחת, אלא שיש ויכוח איזו צורה עדיפה, בדבר כזה הרוב יכול לחייב את המיעוט. כמו לדוגמא, אם חברת המעליות נותנת מחיר זול אם משלמים על כל השנה מראש ומחיר יותר יקר אם משלמים תשלומים חודשיים, ויש ויכוח בין השכנים אם להעדיף תשלום מוזל מראש, או תשלום יקר בתשלומים, ודאי שהרוב יכול לכפות על המיעוט.
ב. לכאורה אי אפשר לחייב אותו לשלם עבור הבדיקה מראש, אבל אם מהבדיקה יתברר שהנזק מגיע מצינור שלו, ניתן לחייב אותו בהוצאות הבדיקה ובהוצאות תיקון הצינור, למנוע נזילת מים בעתיד, אבל לא בהוצאות תיקון המעלית שניזוק בעבר מהמים.
השאר תגובה