בס"ד
שלום רב,
היה לי שידוך, שדיברנו מחתונה, ובפגישה האחרונה מרוב שהוא רצה לסגור ענין, הוא פשוט לקח מעין לבנה (אבן גדולה) משייש, שמצא ליד בית עלמין, אמר לי לאחוז בקצהה, והוא אחז בקצה השני, זה היה נראה לי הזוי אבל הפלנו אותה יחד ארצה (הוא התכוון שזה יסמל התקשרות כשבירת כלי חרס של וורט). שנינו ממוצא ספרדי, והשידוך ניפסק סופית. השאלה היא האם יש לזה תוקף מצד ההלכה?
האם אני מחוייבת בעקבות זה לשידוך?
לא נאמר דבר בזמן הפלת האבן שייש, ולא חשבתי על דבר. אשמח בהקדם למענה הילכתי מכם. תודה רבה.
תשובה:
התשובה דלהלן היא כללית בלבד. כיון שהדבר נוגע למעשה, וזה מסוכן אם תהיה ח"ו קפידא, הייתי מציע לדבר עם מורה הוראה אישית על פרטי המקרה.
אם רצונך בכך, הטל' שלי הוא : 052-7653444, לנסות עד שתופסים.
שבירת הלבינה היא כלום. אבל היא מראה שכנראה "ביניכם" היה מצב של כעין הבטחה להנשא, ולכן מאד לא טוב לשבור את זה בלי היתר רב, או בלי כתב מחילה משני הצדדים. רבים שלא מוצאים את זווגם, סובלים בגלל שהיתה להם כעין הבטחה למישהו בעבר, וזה פוגע בהם כל הזמן, עד שיעשו התרת קללות, וכיוצ"ב. דברים אלו מפורסמים אצל הרבנים העוסקים בכך. (תוכלי להתייעץ עם שנים מומחים בזה: הגאון הגדול הרב יעקב אדילשטיין – רבה של רמת השרון, והרה"ג שמחה כהן – מח"ס הבית היהודי].
רש"י במסכת תענית דף ח, הביא מעשה בקיצור: וזה לשונו: מעשה בבחור אחד שנתן אמונתו לריבה אחת שישאנה. אמרה מי מעיד, והיה שם בור אחד וחולדה, אמר הבחור בור וחולדה עדים בדבר. לימים עבר על אמונתו ונשא אחרת והוליד שני בנים, אחד נפל לבור ומת ואחד נשכתו חולדה ומת. אמרה לו אשתו מה מעשה הוא זה שבנינו מתים במיתה משונה, ואמר לה כך וכך היה המעשה". ובערוך ערך 'חלד' מובא המעשה באריכות יותר.
מכאן כתבו הקדמונים, בעיקר חכמי אשכנז, שיש חרם הקהילות על כל החוזר בו מהשידוכין. דבר זה מובא במרדכי (יבמות פרק החולץ אות קח), והעתיקו ג"כ הדרכי משה (באבה"ע סימן נ אות ג) והבית שמואל (סימן נא ס"ק י). וכתב המהרש"ם (ח"ד סימן קנד) שתקנוהו בי"ד הגדול שבישראל, וחס ושלום להקל בזה.
במקרה שלך אמנם עדיין לא נגמר השידוך, אבל כנראה אוירת הדברים ביניכם היתה שזה נגמר. (אם שני הצדדים מחליטים – זהו השידוך ההלכתי, ואין זה תלוי כמעט בהסכמת ההורים. שידוך נגמר בין הצדדים ולא בין ההורים). מ"מ כדאי שתספרי עוד פרטים אצל רב, או אצלי, כדי שיאמרו לה מך לעשות במצב זה.
אליהו בר שלום
דיין ומו"צ שכ' רמת שלמה בעיה"ק ירושת"ו
ראש בית ההוראה משפטי החיים בת ים
מח"ס משפט הכתובה
