מה הדין בכתובה וחופה וקידושין שנעשו ללא קניין סודר? היו עדים כשרים שהעידו על הכתובה, הקידושין וחדר יחוד.
תשובה:
שלום רב,
הכתובה כשרה. יש לציין שעל החופה ועל הקידושין אין צורך בקניין, אף לא לכתחילה, רק על הכתובה יש לעשות קנין לכתחילה.
מקורות:
ברמ"א אבן העזר סי' סו סעיף א מובאת דעה אחת שהעדים לא יחתמו על הבתובה אלא אם כן קיבלו קנין בפניהם, והטעם הוא משום מיחזי כשיקרא אם יחתמו העדים לפני הברכות. עיין שם בח"מ סק"ט. בביאור הגר"א סק"ט מאריך בביאור דעה זו וכתב שאם אמר החתן לעדים לחתום אין צורך בקנין. ועל כל פנים מצד הדין אין הקנין מעכב רק אם החופה התאחרה והתקיימה בלילה והתאריך של הכתובה הוא ביום שלפניה. עיין שם בב"ש סק"ז.
לענ"ד נראה טעם נוסף שיש צורך בקנין על הכתובה, כיון שהסכומים שיש בכתובה אינם לפי המטבע היוצא במדינה אלא תלויים בעליית ערך הכסף בשוק המתכות. ועיין בהגהות רע"א יו"ד סי' קסב סעיף ה שהלוואת סאה בסאה נחשב לדבר שאין לו קצבה, כיון שהחיטים עלולים להתייקר, ולכן אין גובים מנכסים משועבדים. ולפי זה אפשר שאף סכומים הצמודים לכסף אין גובים מנכסים משועבדים ללא קנין. עיין ש"ך חו"מ סי' ס סק"י. אבל בדיעבד אין לפסול את הכתובה על פי חידוש זה.
איך אחרי שהבאתם את המחלוקת בשו"ע אם חיישינן לשקרא שבחתימה לפני הקנין, שגם החולקים ומקילים אין זה אלא משום שלבסוף עשו קנין, שכן הנושא לחתום לפני הקנין ולא בלי קנין, וא"כ אולי לכו"ע הוי שקר מה שכותבים וקנינא, ולא יועיל עסוקין, כי עסוקין מועיל להצמיד את החתימה לקנין שבחופה, ולא כשלא היה קנין בכלל.
אלא שיש לדון מטעם אחר, שמא דוקא כשיש קנין סומכים עליו וכשכתוב וקנינא מתכוונים לאותו קנין שיעשו אח"כ ומשקרים כאילו עשו, משא"כ כשאינם מתכוננים לעשות זו סתם לשון מיותרת, ואולי אם קנין אינו לעיכובא, כי השקר שנעשה אינו לעיכובא, אבל זהו חידוש, והגר"נ נוסבוים שליט"א אמר לי שלדעתו משום כך הכתובה פסולה, ואני עוד שאלתי אותו במקום שהיה קנין רק לא בפני העדים, וגם כן סבר שסוף סוף הם שכתבו קנינא פירושו אנחנו וממילא זה שקר ופסול.
וצ"ע מקורות לדבר, כי שמעתי שהרב בר שלום בספרו כתב להכשיר ועצל"ע מקורות.
עוד דבר מוזר ראיתי שכתב בספר פסקי דין ירושלים כרך ז' עמ' תקי בשם מרן הגריש"א שליט"א לפסול כתובה שנחתמה ביום והקנין היה בלילה, ותמוה אם לא צריך קנין וכי דעתם על הקנין בלילה מגרעת את זמן הכתובה שנחתמה כדין ביום.
אשמח לתשובתכם המחכימה. בתודה מראש א.אש
אם נכתב בכתובה "וקנינא", לכאורה ניתן לגבות עם הכתובה מזמן הכתובה כאילו היה קנין, שהרי אין עדים שיוכלו להעיד שלא היה קנין. עדים אחרים שאינם קרובים שלא זזה ידם מתוך ידו של החתן אינו מצוי. העדים החתומים עצמם אינם נאמנים לומר שהעידו שקר (חוץ מאם נאמר שזו טעות שמצוי לטעות, עיין רמ"א חו"מ סי' מג סעיף ח). האשה לא יכולה לדעת, שהרי קונים בסודר של העדים.
השאר תגובה