לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

אברכים ששכרו הסעה לכולל יחד ואחד פורש באמצע הזמן

לכבוד הרב שליט"א
מקובל בציבור שאברכים משתתפים יחד בנסיעה כדי להגיע לכולל וכדו' באמצע הזמן הודיע א' האברכים שהוא פורש האם יש לו חיוב לשלם עד סוף הזמן או לא.

תשובה:

שלום רב,

תלוי, אם – לפי המנהג – האברכים אינם יכולים לפטר את הנהג באמצע הזמן, חייב גם האברך לשלם, כל עוד שאינו משיג אברך אחר שיסע במקומו (ואם יש לאברך זה סיבה להפסיק הוא רשאי לנכות שווי ההנאה שיש לשאר האברכים מכך שיש מקום יותר מרווח).
אם האברכים יכולים לפטר את הנהג בסוף כל חודש, או כל יום, גם אם החליטו להמשיך איתו עד סוף הזמן, האברך שפורש אינו חייב לשלם.

מקורות:

לגבי לפטר נהג באמצע זמן, מסתבר שאפשר. ואינו דומה לפיטורי מלמד שאי אפשר באמצע הזמן, כיון שאי אפשר למצוא עבודת הוראה אחרת באמצע הזמן, אבל נהג יכול למצוא עבודה אחרת חוץ מהסעת אברכים. לגבי פיטורין באמצע החודש תלוי אם משלמים לו חודשי או כל יום. עיין עלון המשפט גליון 31 עמוד א.
אם לא ניתן לפטר את הנהג, הרי שהתחייבות זו נעשתה עבור האברך וממילא הרי הוא חייב לשלם כל מה שהתחייבו עבורו. אבל אם ניתן לפטר, אין סיבה שאם השתתף תקופה מסוימת שהוא חייב להמשיך את השותפות. עיין שו"ע חו"מ סי' קעו סעיף טז.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. אני לא חושב שיש בזה איזה מנהג מסוים אבל זה ברי שאם הנוסע היה מצהיר בתחלת הזמן שהוא רוצה להצטרף רק לחודש אחד אני הייתי אומר לו שאני לא מעונין לקחת אותו ומחפש מישהו אחר

  2. עוד יש לדון כאן משום הוציא הוצאות על פיו דזה ברור שכל אברך שמחזיק אוטו ולוקח אברכים ברי שאם לא היה לו אברכים לא היה מחזיק את הרכב

  3. ברור שהמנהג הוא להתחייב לזמן שלם אע"פ שלא מצהירים כך הסיבה היא משום שזה לא הגיע למבחן המציאות אולם ברור שאם זה יגיע למבחן המציאות כך יצא

  4. לעובדיה
    בשו"ע חו"מ סי' שלד סעיף ד נפסק שאם הבן חלה אין אביו חייב לשלם למלמד, רק אם האב ידע מראש שבנו עלול לחלות יותר מאחרים.
    לעצם השאלה, כתבנו שנהג אינו דומה למלמד שאין משרות פנויות באמצע הזמן, מה שאין כן נהג יכול למצוא עבודה באמצע הזמן כמעט כמו בתחילת הזמן.

  5. למאיר
    אינני מבין את הטענה, אם הנהג הלך לקנות רכב לשם כך, גם בזמן שלם לא יוכל לכסות את ההוצאות. אם מדובר בשוכר רכב, הרי הוא יכול להפסיק את השכירות. ומה שרוצה להמשיך את השכירות לצורך שאר האברכים, אינה סיבה לחייב את האברך שפורש בהוצאות.
    עוד יש להדגיש שאם החיוב הוא מדין הוציא הוצאות יש צורך שהאברך הפורש אמר לו להוציא את ההוצאות (וייתכן גם אם ידע שההוא יוציא את ההוצאות, עיין עלון המשפט גליון 11 עמוד ד}, ואי אפשר לתבוע רק הפסדים כספיים שהיו לו, כלומר ההוצאות בניכוי הרווחים שעשה ויעשה, אבל לא את הרווחים שהיו לו אם אברך זה לא היה פורש.

  6. לשמואל
    אם גם לאברך זה היה ברור שאתה מסכים לקחת אותו רק אם יישאר כל הזמן, הרי זה כאילו סיכמו על זמן שלם, והוא מתחייב לשלם עד סוף הזמן (עיין בעלון המשפט גליון 31 עמוד א שאם היה נראה לפי הנסיבות שההסכם הוא לזמן מסוים הרי היא קיימת לזמן זה). אבל אם רק לך היה ברור כך ולא לו, הרי הוא פטור.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל