אני ב"ה הרה (בהריון ראשון -חודש שני, תחילת שלישי) וראיתי היום דימום על התחתונית וכן בניגוב.
מהי ההלכה לגבי דין נידה-האם צריך את כל התהליך כולל טבילה?
או רק דיני ריחוק וספירה
אודה לכם על מענה דחוף ודיסקרטי תודה.
תשובה:
א. אם הכמות אינה כמות נכבדה אלא רק כתם אפילו גדול, אין בזה משום טומאה, אולם יש ללכת לרופא לוודאות את סיבת הדימום.
ב. אמנם אם קינחת פעמיים בנייר טואלט, דהיינו פעם אחת ראית דם, ומחמת כן קינחת שוב פעם את המקום כדי לוודאות שאכן יש שם דם, ונמצא דם על ניר הקינוח השני בגודל של מטבע שקל בקירוב, הרי שיש להראות את מראה הדם למורה הוראה כדי להחליט אם יש לטמאות את הכתם.
ג. מלבד זאת, אציין, שאין אפשרות כזו של "ריחוק וספירה" בלא טבילה, הנטמאת בטומאת נדה אינה יוצאת מטומאתה אלא אחר ספירת שבעה נקיים וטבילה גם יחד, וכל עוד שלא עשתה את שני הדברים הללו הרי היא בטומאתה לעולם, [וכמובן שצריך הרחקה באותו זמן], לכן אין מצב כזה של "רק ריחוק וספירה".
ד. רק באופן שהאשה טבלה והיא כבר טהורה, אלא שקיים חשש שאולי תראה באותו יום – דהיינו ב"יום הווסת" [-היום בחודש שראתה ביום החודש הקודם, או כאשר היו שתי ראיות וימי ההפלגה שביניהם צריך לחשוש גם להפלגה הבאה כפי דיני "ווסתות"], אזי יש דין של "הרחקה" מקיום יחסים בלבד, ובדיקה באותו יום כדי לוודאות שהמחזור לא הגיע.
מקורות:
אמנם נחלקו הפוסקים אם פד דינו כמקבל טומאה, ודעת רוב הפוסקים להקל בזה, מלבד זאת כיון שזה שאלה בדיני כתמים, קיי"ל שבכתמים שומעים להקל, ולכן כל עוד שזה רק כתם ולא כמות נכבדה של דם שאז יש לזה דין של ראיה יש להקל. לגבי ניגוב בנייר טואלט ג"כ דינו כאינו מקבל טומאה, וכיון שכן אף לאחר מי רגליים יש להקל, הגם שיש מחמירים בזה.
