אם יהודי אשכנזי מבקר אצל חברו הספרדי, והספרדי, לפי מסורתו, מגיש לפניו שרץ כלשהו, האם מותר לאשכנזי לסמוך על המסורת הספרדית ולאכלו (מעין ללכת אחר "מנהג המקום")?
תודה רבה.
תשובה
שלום רב!
אדם צריך לנהוג במנהגי אבותיו, ואם הוא אשכנזי אסור לו לאכול את כל המאכלים שאסורים לאכול לפי מנהגי אבותיו, וזה לא משנה אם הוא נמצא בבית או שהוא מתארח אצל חבר.
יתירה מכך, אין לבעל הבית לתת לפני אורח מאכל שיודע בו שהאורח אינו אוכלו מחמת מסורת או בגלל הכרעתו בהלכה שאוסר עליו.
מקורות:
ראה בגמ' חולין (קיא:) "רבי אלעזר הוה קאים קמיה דמר שמואל אייתו לקמיה דגים שעלו בקערה וקא אכיל בכותח יהיב ליה ולא אכל א"ל לרבך יהיבי ליה ואכל ואת לא אכלת אתא לקמיה דרב א"ל הדר ביה מר משמעתיה א"ל חס ליה לזרעיה דאבא בר אבא דליספי לי מידי ולא סבירא לי" – מדובר שם שנחלקו רב ושמואל בדגים שנתבשלו בסיר בשרי האם מותר לאוכלם עם חלב, [ונקרא "נ"ט בר נ"ט"] רב סבר שאסור לאוכלם בחלב ["נ"ט בר נ"ט אסור"] ושמואל סבר שמותר, ומספרת הגמ' שרבי אלעזר תלמידו של רב היה לפני שמואל והביאו לפניו מאכל כזה ולא רצה לאוכלו, ואמרו לו שרב שהיה רבו הביאו לפניו ואכל, הלך רבי אלעזר לרב לשואלו אם חזר בו מהוראתו לאיסור, וענה שלא, ושאלו אם כך מדוע אכל אצל שמואל, וענה רב שאינו מאמין ששמואל יביא לפניו דבר מאכל שרב סבור שאסור לאוכלו בצורה זו. ועי' סוכה י: ובדברי הריטב"א שם ובדברי הש"ך יו"ד סי' קיט סק"כ, ופר"ח או"ח סי' תצה ס"ק כג.ה קאים קמיה דמר שמואל אייתו לקמיה דגים שעלו בקערה וקא אכיל בכותח יהיב ליה ולא אכל א"ל לרבך יהיבי ליה ואכל ואת לא אכלת אתא לקמיה דרב א"ל הדר ביה מר משמעתיה א"ל חס ליה לזרעיה דאבא בר אבא דליספי לי מידי ולא סבירא ל
