בס"ד שלום לכבוד הרב
א) מה ההבדל בין לצאת בדיני שמים לבין לצאת בלפנים משורת הדין?
ב) האם אפשר לכוף בלפנים משורת הדין? האם אפשר לכוף בלצאת מדיני שמים? ואם לא מה ההבדל?
ג) לגבי קטן שגזל או הזיק, לדעת רוב הפוסקים למעט השבות יעקב אין צריך להחזיר משהגדיל. אך האם צריך להחזיר כדי לצאת חובת שמים או כדי לצאת מלפנים משורת הדין?
ד) לגבי קטן שהזיק רכוש האם אפשר לתבוע את הההורים שלו בבית דין שישלמו על הנזק? האם יש תיק בביה"ד הרבניים שעוסק בנושא זה. חיפשתי והתפלאתי שלא מצאתי שום פסק דין בנושא, למרות שהדברים מצויים.
תשובה:
שלום רב,
א) לצאת ידי שמים הוא חיוב גמור, אלא שבית דין אינו יכול לחייב, אבל בשמים ידונו אותו כמזיק. לפנים משורת הדין אינו חיוב גמור, ועני אינו חייב לפנים משורת הדין, ואין כופין עליו רק לעשירים.
ב) לעניין לפנים משורת הדין עיין רמ"א חו"מ סי' יב סעיף ב ונו"כ שם. לצאת ידי שמים גם אין כופין כיון שהתורה לא מסרה דין זה לבית דין. אבל אם הצדדים קיבלו את הדיינים לדון גם על פי יושר ניתן לכוף ועיין פתחי תשובה חו"מ סי' א סק"ג לעניין קבלה לדון בקנסות שאין דנים רק בבית דין מומחים.
ג) לכאורה רק לפנים משורת הדין, עיין במשנה ברורה סי' שמג סק"ט.
ד) בשו"ת מחנה ישראל סי' כג דן לחייב את האב לפנים משורת הדין מחשש שהבן ישכח, אולם דברי צ"ע. אם הבן הזיק באמצעות רכוש האב לכאורה האב חייב מן הדין וכדין דליל ואבנו סכינו ומשאו שהניחם בראש גגו. אם האב הביא את הילד לשם, כגון שהביא את בנו למכולת, יש מקום לחייבו מדין מעמיד בהמה על קמת חבירו ועיין שו"ת ישיב יצחק ח"ז חו"מ סי' נג.
