בזמנינו נפוץ שמעבירים ברדיו בשידור ישיר סליחות הנאמרות בבתי כנסת גדולים או בכותל המערבי. האם אדם הנמצא בביתו ושומע ברדיו שידור זה, מצטרף למנין ויוצא ידי חובת סליחות במנין?
תשובה:
סליחות מן הראוי לאומרם בציבור, מחמת כמה סיבות. גם משום שתפילה הנאמרת בציבור מתקבל לרצון יותר. ובעיקר מפני אמירת י"ג מידות ["ויעבור ה' על פניו…. ונקה"] שאומרים בסליחות, שאי אפשר לומר כאשר אומרים ביחיד ורק שומעים דרך הרדיו.
משום כך בוודאי ובוודאי שיש ללכת לבית הכנסת, כדי לומר סליחות עם הציבור ממש. כיון שבשמיעה דרך הרדיו אי אפשר להצטרף למנין.
אדם שמרותק למיטתו, יכול להרגיש שותף בציבור באמירת סליחות כאשר שומע שבאותו זמן אומרים במקום אחר. אולם כאמור, אינו יכול לומר עם הציבור את פסוקי י"ג מידות של רחמים, אלא אם כן יאמר את זה בטעמי המקרא כאדם הקורא בתורה.
מקורות:
כתב השו"ע (סי' צ סעיף ט) "ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור", יש בזה שני הדגשים, א' דווקא בבית הכנסת ולא בביתו אפילו אם יש לו עשרה שמתפללים עמו, שכן ברוב עם הדרת מלך, ב' דווקא עם הציבור להיות שותף עם הציבור בתפילה ולא רק שהציבור מתפלל והוא מתפלל גם כן באותו זמן, תפילה בציבור היינו כאשר נמצאים עשרה אנשים תחת קורת גג אחת ובאותו מבנה ללא מחיצות, ואזי אפשר לומר כל דבר שצריך בשביל כך "עשרה" עי' פרטי הדינים בשו"ע או"ח סי' נה, ואשר על כן אדם שנמצא בביתו ושומע דרך הרדיו אין זה כחלק מהציבור, ואף כאשר מותר לענות על דבר שבקדושה, הוא דווקא כאשר שומע את הציבור בפועל ולכן הנמצא מאחורי ביהכ"נ יכול לומר דבר שבקדושה יחד עם הציבור, אולם כאשר אדם יודע רק בידיעה ולא נמצא בפועל אינו יכול לומר.
אולם כבר מבואר בשו"ע שאדם שאנוס ואינו יכול להתפלל עם הציבור יכווין את זמן תפילתו לזמן הציבור כמבואר בשו"ע שם.
ראיתי לנכון לציין שלדעת הגר"ע יוסף שליט"א בשו"ת יחווה דעת חלק ב סימן סח: השומע סליחות וי"ג מדות דרך הרדיו בשידור חי, עונה אמן וי"ג מדות. ומה שהעיר כת"ר דא"כ כל היום יענה אמן וקדושה שהרי ודאי ברגע זה יש מנין שאומרים קדיש או קדושה. י"ל שברור שצריך חיבור עם המנין ולא מספיק 'ידיעה', אך יש הגיון לומר שאם שומע אותם דרך הרדיו הרי זה מספיק להחשב 'עונה' להם. ולכן אפשר בפשיטות לדמות דין אלכסנדריא של מצרים לדין הרדיו ויהיה אפשר לענות על ידי הרדיו. [ומה גם שאין צורך כלל להיות באותו מקום כדי לענות כידוע, א"כ נבוא לחדש שיש שני דינים שבאותו מקום עונה אף אם לא שומע, ובמקום אחר עונה רק אם שומע וזאת מנין לנו?]
בכבוד רב.
עדיין לא הבנתי מה צריך לדעת "מי" אומר את הקדיש, ואיזה 'חיבור' יש עם הציבור כאשר שומעים דרך הרדיו, הרי הציבור יכול להיות בכל נקודה על הגלובוס כולו ואיזה חיבור יוצרים גלי הרדיו עם היושב ליד המקלט ושומע את זה, ולכן לא הבנתי מדוע לדעה זו אדם לא יוכל כל היום לומר אמן וקדיש וקדושה, וכו' וכו' שהרי ודאי מתוך כמה מליוני אנשים בכל הגלובוס שהולכים לבית הכנסת יש תמיד מי שאומר קדיש או קדושה.
השאר תגובה