לתרומות לחץ כאן

הלכות ומנהגי חג הסוכות

כתב בספר ליקוטי דינים שראוי לכל אדם להתבונן על הטובות שהיטיב אתנו הבורא יתברך. ואשר בחר בנו לעם סגולה ונתן לנו את יום הכיפורים שהוא יום סליחה וכפרה לכל עוונותינו כדי לטהר ולנקות את נשמותינו ומיד לאחר יום הכיפורים נתן לנו מצוה חביבה בכדי שמיד לאחר יום הכיפורים נתעסק במצוה חשובה וחביבה זו ולא נבוא להתעסק בהבלי העולם הזה,

ובספר הזוהר נאמר משל למלך שזימן לדין את חייליו וקציניו הקרובים אליו ונכנסו אליו בזה אחר זה לתת דין וחשבון על מעשיהם ופעולותיהם חלקם יצאו זכאים וחלקם יצאו חייבים. שאלו משרתי המלך איך נדע מי מהם יצא זכאי ומי חייב. אמר להם הממונה על בית המלך התבוננו וראו מי שיצא מבית המלך ובידו מזכרת או מתנה מביתו של המלך בודאי שהוא זכאי אך מי שיצא בידיים ריקות בודאי שהוא יצא חייב בדינו.

והנמשל אומר הזוהר שבראש השנה ויום הכיפורים כל שבעים אומות העולם נכנסו לדין אצל הקדוש ברוך וכל אחד נגזר דינו, שואלים המלאכים מי יצא זכאי בדינו ומי יצא חייב ועל כך עונים להם כי אותה אומה שיצאה מהמלך עם מזכרת או מתנה מהמלך דהיינו מצות סוכה לולב ואתרוג זה סימן מובהק שיצאו זכאים בדין.

נמצא שמצות סוכה וארבעת המינים הם בעצם הסמל והסימן לכך שיצאנו זכאים בדין. ולכן ראוי לכל אחד מיד בצאת יום הכיפורים לטרוח בבניית הסוכה ובקנית ארבעת המינים., וגם אם יש לו עוזרים ומסייעים אף על פי כן יטרח בגופו במצוות יקרות וחביבות אלו ולא יקל ראשו במצוות אלו. ובעניין זה שח לי אבי הרה"ג ר' יעקב חיימוב שליט"א כי בעיר בוכרה בתקופת חג הסוכות היו השלטונות מגייסים את התושבים לעבודת לקיטת הכותנה (פכתה צ'יני) שכידוע שכל אחד מהתושבים היה חייב ללכת ולשאת בעבודה זו ואף על פי כן תושבי עיה"ק בוכרה עמלו וטרחו לבנות את סוכתם ואף שידעו שיתכן ולא יוכלו לשבת בסוכה זו אף על פי כן לא ויתרו על מצוה יקרה זו.

הנחת הסכך לשם צל

כשמניח את הסכך על הסוכה צריך לחשוב ולהתכוין שמניח את הסכך למטרת עשיית צל. ואם הניח לשם מצוות סוכה גם כשר. אך אם בזמן הנחת הסכך התכוין שעושה זאת למטרת פרטיות כגון שמסכך כדי שלא יראוהו השכנים מהקומות העליונות הרי זו סוכה פסולה. וגם אם כעת לאחר שהסכך כבר מונח יכוין שרוצה שיהא מונח הסכך לשם צל לא יועיל לו אלא צריך להגביה את הסכך ולהניחו לשם צל.

עשית הסוכה ע"י אשה קטן ונכרי

לכתחילה אין לעשות הסוכה על ידי אשה או קטן ונכרי אך בדיעבד אם עשאוהו כשרה הסוכה, וכשקטן הניח הסכך ראוי לנענע הסכך.

עשיית הדפנות

כל מה שאמרנו למעלה הוא בדיני עשיית הסכך בלבד שצריך לכוין לשם צל ולשם חג ולא לעשותו על ידי אשה קטן ונכרי, אבל עשיית הדפנות אין בהם את הדינים האלו וכשרים בכל מחשבה ובכל אדם.

הדפנות צריכים שיהיו קודם הסכך

צריך להניח את הסכך אחרי עשיית הדפנות. ואם עשה את הסכך לפני הדפנות הסוכה פסולה. ולפי זה יש להיזהר בסוכות שהדפנות עשויות מתריסים זזים וכאשר פותחים אותם אין שלושה דפנות נמצא שבעת הזזתם אין דפנות ויש סכך ואף שאח"כ סוגרם אבל נמצא שעשה את הדפנות לאחר הסכך והסוכה פסולה עד שיגביה את הסכך ויניחו בחזרה ולכן צריך להיזהר בזה.

בחג הסוכות יהי ביתו עראי וסוכתו קבע

נאמר בתורה בסוכות תשבו שבעת ימים ופירושו בסוכות תדורו שבעת ימים כלומר כדרך שאדם קובע דירתו כל השנה ביתו כמו כן חובה עליו לקבוע את מגוריו בסוכה בשבעת ימי חג הסוכות ולכן כתב השולחן ערוך שחייב כל אדם לאכול ולשתות בסוכה. וישן בסוכה ומטייל בסוכה ועושה את כל חפציו בסוכה כדרך שהוא דר בביתו כל ימות השנה וכן צריך להעביר את כליו ומצעיו הנאים לסוכה כדי שתהיה סוכתו לדירתו הקבועה ודירתו למקום עראי. ובעניין זה סיפר אבי כי בעיר בוכרה היו בונים את דפנות הסוכה משטיחים יקרים ביותר הארוגים מעבודת יד בכדי ליפות ולנאות את הסוכה וכן יצרו שער מעצי ערבה בפתח הסוכה לנאות את הסוכה

איזה כלים מכניסים לסוכה

אין להכניס לסוכה סירים עם אוכל מכיון שכל השנה אין הדרך להביאם לחדר האורחים ואם מביא סירים אלו לסוכה הרי הוא מבזה את הסוכה. ולכן מחלקים את האוכל לצלחות במטבח ומביאים את הצלחות למסובים. כמו כן כל כלי האוכל לאחר שגמר לאוכל מהם יוציאם מהסוכה שאין זה כבוד הסוכה להשאירם בסוכה. ואף מי שאינו מקפיד בביתו כל השנה על דברים אלו בסוכה חייב להקפיד עליהם. ולכן בסוכה שהיא חדר אוכל ציבורי כגון במוסדות או מלונות וכדומה שהאורחים משאירים את הכלים המלוכלכים על השולחנות ולאחר שכולם גומרים אוספים את הכלים, יש חיוב על כל אחד שגומר לאכול שיוציא את הכלים המשומשים מהסוכה.

וכן אין לעשות כל דבר שהוא בזוי כגון שטיפת כלים וכדומה כדי שלא יהיו המצוות בזויות עליו

חיוב אכילה בסוכה בלילה הראשון

מצות עשה מן התורה לאכול כזית לחם בלילה הראשון של חג הסוכות בסוכה ולומדים חיוב זה בגזירה שווה מחג הפסח כמו שבחג הפסח יש מצוה לאכול כזית מצה כך בליל חג הסוכות מצוה לאכול כזית לחם. (שיעור כזית הוא כשלושים גרם לחם) ולכתחילה צריך לאכול יותר מכביצה כדי לצאת ידי חובה לכל הדיעות כלומר כששים גרם לחם.

ולכן קודם אכילתו יכוין שיושב בסוכה, ויכוין גם לקיים מצות ישיבה בסוכה זכר לענני כבוד שהקיף הקדוש ברוך הוא את בני ישראל בצאתם ממצרים לבל יכם שרב ושמש.

וצריך לאכול את כזית הלחם בשיעור זמן של כדי אכילת פרס כלומר בתוך זמן של ארבע חמש דקות ובדיעבד אם אכלו בתוך שבע וחצי דקות יצא ידי חובתו ואם מחמיר ואוכל שעור יותר מכביצה יאכל בתוך שמונה דקות.

בשאר ימי החג חוץ מהלילה הראשון אינו חייב לאכול בסוכה ורק אם רצה לאכול פת יותר מכביצה (יש להחמיר לאכול בסוכה מחמישים גרם) צריך לאכול בסוכה ומברך ברכת לישב בסוכה האוכל עוגות יותר משיעור כביצה חייב לאכול בסוכה אך לא יברך לישב בסוכה.

האוכל מיני פירות אפילו אכל כמות גדולה מן הדין פטור מן הסוכה. וכן האוכל אורז או בשר או דגים או גבינה וביצים מן הדין פטור מן הסוכה וכן השותה מים קפה או מיצי פירות פטור מן הסוכה אבל כתב השולחן ערוך שמי שמחמיר על עצמו ולא שותה אפילו מים מחוץ לסוכה הרי זה משובח.

מבואר בזוהר הקדוש (פרשת אמור) שהוד קדושת שבעה אושפיזין עלאין קדישין אבות העולם שבעת הרועים שהם אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף ודוד נמצאת בסוכה כלומר שבאים להסתופף בצל הסוכה לפיכך היושב בסוכה עליו לשבת בדרך ארץ בכבוד והדר כיאה לאורחים חשובים אלו..

ובפרט כי הסוכה קדושתה גדולה מאד. וכמו שמבואר בגמ' מסכת סוכה (דף ט') שחל שם שמים על עצי הסוכה, ולכן יש להיזהר מאד להתרחק ממידת הכעס וההקפדה בתוך הסוכה, ולא ירים קולו על בני ביתו וכל זה לכבוד האורחים רמי המעלה הנמצאים בסוכתנו.

כתב החיד"א (בספרו מורה באצבע אות רפ"ט) שנכון להביא כסא מפואר לכבוד האושפיזין מעין דוגמת הכסא שמביאים בעת המילה לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב משום שבזוהר נאמר שאם לא מכינים כסא זה האושפיזין אינו מגיע לאותה סוכה, ולכן גם נהגו לומר הנוסח עלו אושפיזין וכו'. וכן נהגו בעדה הבוכרית להכין כסא ולומר עולו אושפיזין לפני הכניסה לסוכה וכן נהגו בכל לילה לקרוא נוסח של גימטריאות שחשבון גימטריא של האושפיזין השייך לאותו יום יהא זהה לגימטריא של המילה סוכה.

וה' יזכנו לקיים מצוות החג בהידור ובשמחה אמן.

בברכת מועדים לשמחה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל