כמוזכר במאמרים הקודמים (כשרות הדבש, כשרות מזון מלכות, פולן ופרופוליס) יש לנו כלל יסודי "היוצא מן הטמא טמא" דהיינו, כל חומר שמפרישה חיה או בהמה טמאה, (כמו חלב שהופרש מבהמה טמאה כמו נָאקָה וכדומה). אסור באכילה. אולם דבש יוצא מן הכלל הזה ומותר באכילה.
גזירת הכתוב:
ההיתר היותר ידוע לאכילת דבש, על אף שמקורו בדבורה שהיא עצמה אסורה באכילה, כיוון שהדבש אינו ממוצה מגופן, אלא רק מכניסות צוף, מאחסנות אותו בקיבת הדבש ומוציאות אותו לכוורת. היתר זה הוא דעה אחת במשנה של תנא קמא. רבי יעקב חולק ואומר שזו אינה סיבה מספקת להתיר את הדבש. לדברי רבי יעקב הסיבה להיתר הוא 'גזירת הכתוב'. נאמר בתורה "אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף" מדייק רבי יעקב: שרף עוף טמא אסרה התורה, אבל אתה אוכל מה שהעוף הטמא משריץ – ומה הוא משריץ? זה דבש דבורים.
דבש האילנות:
דבש האילנות הינו נוזל המופרש על ידי כנימות הניזונות ממוהל עץ האורן. בעזרת חדק מיוחד מוצצות הכנימות את מוהל הצמחים, המכיל ריכוז גבוה מאוד של סוכרים. הכנימה מפרישה חלק מהמוהל בטפטוף על העלים של הצמח, זאת על מנת להיפטר מעודפי הסוכר במוהל שמצצה. הנוזל המופרש הוא בעל תכולת סוכרים גבוהה, ומעורבים בו אנזימים שמקורם במערכת העיכול של החרק.
טל דבש:
הסיבה שהדבורים אוספות את הדבש הוא לשם אגירת מזון שישמש להם למאכל בימות החורף כשהפריחה איננה. במדינות שאקלימן קר ואין בהן פריחה, נוהגות דבורי הדבש בלית ברירה אחרת לאסוף את טל-הדבש כתחליף לצוף.
הדבש המופק מטל-דבש, צבעו כהה וטעמו עז, ואיכותו ירודה בהשוואה לדבש המופק מצוף פרחים. אלא שלדבש המיוצר מטל דבש שמקורו ביערות אורן, יש ביקוש במקומות מסוימים בעולם, בשל האמונה שלדבש זה תכונות מרפא.
האם דבש אילנות כשר?
הבעיה ההלכתית בדבש אילנות זה, שבניגוד לדבש הרגיל שמותר באכילה כיוון שמקורו בצוף פרחים הכשר לאכילה, הרי שדבש זה מקורו בהפרשה שיוצאת מחרק טמא – כנימה, והכלל הוא שהיוצא מן הטמא – טמא. וכל ההיתר של הדבש הרגיל, הוא מכיוון שמקורו בצוף טהור שרק אוחסן בקיבת הדבש של הדבורה, ואילו דבש האילנות, מקורו בהפרשה טמאה שהפרישה הכנימה. ולכן ככל הנראה דבש זה אינו כשר לאכילה.
דבש רעיל:
קיימים סוגי דבש רבים, השוני בין סוגי הדבש הוא מין הפרח ממנו מצצה הדבורה את הצוף. קיים דבש פרחי הדרים, דבש פרחי חמניות, דבש פרחי אקליפטוס, דבש פרחי בר, דבש פרחי כוסמת, דבש פרחי אבוקדו, ועוד. קיים גם דבש רעיל והוא דבש שמקורו בצוף שמצצה הדבורה מפרחי צמח 'הרדוף הנחלים' שהינו צמח רעיל.
