תרומות – לחץ כאן

שוכר ששכפל מפתח, האם עליו למסרו למשכיר

בהעדר תנאי מפורש בחוזה השכירות שהסתיימה, למי שייכים מפתחות רזרוויות ששיכפל השוכר לצורך עצמו ומכספו? אם אפשר להרחיב במקורות. תודה

תשובה:

שלום רב,

אם השוכר שכפל, המפתחות המשוכפלות הן שלו, גם אם מפורש בהסכם שחייב למסור אותם למשכיר.
עם זאת ראוי שהשוכר לא ישמור את המפתחות, אלא ייתן או ימכור אותם למשכיר, או יזרוק אותם לאשפה.

מקורות:

מצוי שמשכירים מחתימים בחוזה שאם השוכר ישביח את הדירה תהפוך ההשבחה להיות רכושו של המשכיר, תנאי כזה אינו תקף, שהרי השוכר אינו מתחייב להשביח את הדירה, אלא נותן את מה שאולי ישביח בעתיד והרי זו קנין על דבר שלא בא לעולם. וכן כתב הפתחי תשובה באבן העזר סי' צט סק"א בשם שו"ת גבעת שאול שבעל שמתנה עם אשתו שהבגדים שיקנה לה לאחר הנישואין יהיו שלה שהתנאי אינו תקף מטעמים אלו. אמנם, מציין שם לשו"ת נודע ביהודה תנינא סי' ק שסובר שהתנאי תקף מדין גילוי דעת שיתן את הבגדים במתנה (שהרי לדעת שמואל כל בעל מתכוון להקנות את הבגדים במתנה גמורה) ומדין תפיסה בדבר שלא בא לעולם. אבל שני הטעמים שכתב אינם שייכים בהסכם שכירות שהשוכר אינו מתנה כן מדעתו אלא שהמשכיר מחתים אותו על כך.

לגבי אם השוכר מחויב לאבד את המפתח כדי שלא לעשות בו שימוש שלא כדין, אין הוכחה שמחויב לעשות כן, אבל יש לדמות קצת לדין המבואר בשו"ע חו"מ סי' נז סעיף א שאסור להשהות שטר פרוע, אבל אינו דומה ממש שהרי בשטר יש לחוש שישכח שהוא פרוע, מה שאין כן במפתח. במקרה שהמשכיר יודע שהשוכר מחזיק במפתח ניתן לדמות קצת להיזק ראיה שמזיק להרגשת הפרטיות של בעל הדירה, אבל כאמור אינו מוכרח.

Join the Conversation

4 Comments

  1. גם לפי האמור, האם שייך להתנות (מדין כל תנאי שבממון תנאו קיים) שבאם ישכפל השוכר מפתחות יוכל השוכר לחייב אותו למכרם לו במחיר עלות השכפול?

  2. יש אפשרות לחייב אותו גם לתת את המפתח במתנה למשכיר, אבל יש לעשות כן בלשון חיוב, שהשוכר מתחייב למסור למשכיר כל מפתח משוכפל שיהיה לו. ועדיף לכתוב בלשון הודאה שהשוכר מודה שהתחייב למסור כל מפתח, כיון שאי אפשר להתחייב בשטר חיוב התלוי בתנאי (עיין ש"ך חו"מ סי' מ סק"ד) ויש צורך בקנין.
    לענין התחייבות על דבר שלא בא לעולם עיין שו"ע חומ סי' ס סעיף ו, לענין התחייבות בדבר שאינו קצוב (כגון במקרה זה שלא ידוע כמה מפתחות ישכפל) עיין שם סעיף ב ובש"ך ס"ק יב ובפתחי תשובה סק"ג.

  3. ניתן לדמות קצת, אבל אינו דומה ממש, שהרי כלב רע אין הבעלים יכולים למנוע שלא יזיק, מה שאין כן מפתח, אם המחזיק בו לא יגנוב לא יהיה שום היזק.
    ניתן לדמות יותר לשטר פרוע, אבל גם זה אינו דומה ממש שהרי בשטר יש לחוש שישכח שהוא פרוע, מה שאין כן במפתח שהחשש הוא רק שלא יגנוב במזיד.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל