הגבהת ידיים – לאחר נטילת ידיים או בעת הברכה עם שאר הברכות

המג"א בסימן ד' סק"ז מובא במשנה ברורה סק"ט כתב דבבוקר אחרי נט"י (נעגל וואסער) צריכים לפשוט הכפות לקבל טהרה כמו שרוצה לקבל דבר ויגביהם נגד הראש ובכפה"ח סקטז מביא בשם הבן איש חי עכ"פ נגד הפנים. ולכאורה משמע דלאו בעת הברכה דווקא רק תיכף אחרי הנטילה מגביה הידים כדי לקבל הקדושה. ולמעשה מקור דין זה הוא ע"פ האר"י ובספרי המקובלים מבואר בפירוש דכן מברכים על נט"י כשהכפות פרושות למעלה עיין בא"ח.
והשאלה, בזמנינו שמברכים ענט"י ביחד עם השאר ברכות, מתי מגביהין הידים? תיכף אחרי הנטילה? או בעת הברכה שמברך ענט"י אחרי עשיית צרכים עם שאר הברכות?

תשובה

מכיון שאנחנו נוטלים ידיים עם כמות מים שיש בו שיעור של רביעית, ונוטלים ידיים עד הפרק, כל הגבהת הידיים בזמנינו אינו אלא על פי קבלה, ועל פי קבלה עניין הגבהת הידיים הוא בשעת הברכה, ולכן מי שנוהג במנהג זה יגביה את ידיו בשעת ברכת על נטילת ידיים.

מקורות

עיין במשנה ברורה סימן קס"ו סק"ט שכתב שבזמנינו שנוטלים ידיים עד הפרק ונוטלים ברביעית אין צריך להגביה את הידיים וכל הענין הוא על פי קבלה.

ועיין בכף החיים סימן ו' סק"ב שכתב שפשוט הוא שמי שמברך ברכת על נטילת ידיים בבית הכנסת (ולא מיד אחרי הנטילה) צריך להגביה ידיים בשעת הברכה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל