לתרומות לחץ כאן

אם מותר לאסיר לצאת מתא מעצרו, כשפותחים לו את דלת התא על ידי חילול שבת

בבית הסוהר בתא של יהודים כאשר פותחים את התא בשבת על ידי מפתח מייד נדלק אור בבקרת המחשב שהתא נפתח או נסגר(על פי שמועה איני יודע בידיוק איך זה עובד)אסיר יהודי שואל א)האם מותר לו לצאת כאשר הסוהר פותח את הדלת בישבילם? האם יש חילוק בין סוהר יהודי או
ערבי? ב)האם מותר לאסיר לקרוא לסוהר שיפתח לו.ג)על הצד שאסור האם עדיף שלא לספר לשאר האסירים שיתכן שלא ישמעו לפסק מצד "מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין"
(אבקש ממעלתכם לברר היטב היטב אם יש צד להקל מכיוון שבלאו הכי קשה להיות סגור בתא רוב היום והיציאה מהחדר לחצר ולבית הכנסת היא "מצרך יקר")
השם יתברך ישלם לכם שכרכם הטוב מן השמים תודה רבה!

תשובה

מסוהר יהודי אסור לבקש לפתוח את הדלת. (ואם יש אפשרות לאסיר למנוע מהסוהר היהודי לפתוח את הדלת, הרי הוא צריך למנוע ממנו את הפתיחה).

אבל אם הסוהר היהודי פתח את הדלת, אפשר להקל ולצאת מהתא..

ומסוהר גוי: כמובן שאם הוא פתח מותר לצאת, אמנם גם אם הוא לא פותח בעצמו, אם אין לסוהר שום ענין שיידלק האור במחשב, מותר גם לבקש ממנו שיפתח את הדלת. (סביר להניח שכל העניין של הדלקת המנורה הוא, כדי להשגיח שהאסירים לא יברחו, אבל כשסוהר פותח את הדלת מסתבר שאין לאף אחד עניין שידלק המנורה).

מקורות

הצד לאסור לצאת מתא שפתח אותו יהודי הוא משום שהסוהר חילל את השבת כשהוא פתח את התא, ויש איסור להנות מחילול שבת, וכפי שמבואר בשו"ע או"ח סימן שי"ח. אמנם נחלקו הפוסקים במי שפותח דלת באיסור, אם אסור לצאת דרך הדלת הפתוחה משום שאסור להנות מחילול שבת, [כן דעת האג"מ או"ח ח"ב סימן ע"א, וכ"ד הגרש"ז אוירבך זצ"ל כפי שמדוייק בספר שמירת שבת כהלכתה פרק י' הערה מ"ד, אמנם דעת הגרי"ש אלישיב מובא בספר מלכים אומניך שזה לא נחשב הנאה מחילול שבת, מכיון שהוא רק מסיר דבר שמנע ממנו מלצאת, (ועיין בספר אורחות שבת פכ"ה סעיף כ"ט שהביא את השיטות בזה).  ואף שמעיקר הדין נראה להחמיר בזה, אמנם כאן שיש צורך גדול, אפשר להקל. ובפרט שאפשר גם לצרף את שיטת הערוך שפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר ואפשר שכאן נחשב פסיק רישא דלא ניחא ליה מכיון שאין לסוהר ענין שידלק האור.

ונראה לומר עוד טעם כדי להתיר, שכל האיסור של מעשה שבת היינו דוקא כשנהנה מעצם החילול שבת, למשל אם בישלו אוכל בשבת אסור לאכול אותו מפני שנהנה מעצם הבישול, אבל כאן הוא נהנה מפתיחת הדלת החילול שבת אינו עצם פתיחת הדלת אלא הדלקת המנורה, והוא אינו נהנה כלל מהדלקת המנורה, ואפשר לומר שבמקרה כזה לא נאסר משום מעשה שבת, ובאמת שמצינו לגרש"ז אוירבך זצ"ל שסובר כן להלכה דעיין בספר שמירת שבת כהלכתה פרק י' הערה מ"ד שכתב לענין אדם שפתח במזיד דלת של מקרר ונדלק שם אור דדעת הגרש"ז שמותר לו להנות מהאכול שבתוך המקרר על אף שהמקרר נפתח על ידי חילול שבת, וההיתר הוא בגלל הטעם הנ"ל, שאין כאן הנאה מהדלקת האור, אלא מהפתיחה של המקרר והחילול שבת הוא בהדלקת האור ולא בפתיחת הדל, אמנם אין סברא זו מוסכמת אצל כל הפוסקים, דמדברי האג"מ או"ח ח"ב סימן ע"א מבואר לכאורה שגם במקרה כזה יש איסור להנות ממעשה שבת, מכיון שלמעשה אי אפשר לפתוח את הדלת בלי לחלל שבת, הרי זה נחשב שהוא נהנה ממעשה שבת, (ועיין באורחות שבת פרק כ"ה הערה ס"ו), ובנוגע לענינינו אפשר לצרף גם את הסברא הזו של הגרש"ז לשאר הסברות הנ"ל ולהתיר לצאת מהתא בשבת.

ובענין לבקש מסוהר ישראל לפתוח פשוט שאסור לפי שהוא מכשילו בחילול שבת.

אמנם לבקש מגוי נראה שיש להתיר, משום שכל המלאכה שיש כאן הוא שבפתיחה נדלק איזשהו אור בבקרת המחשב, ונראה שמכיון שאין הגוי מתכווין בפתיחת הדלת שידלק האור ואין לו שום ענין בזה, יש להתיר אמירה לעכו"ם, מכיון שבמקום שהגוי מתכווין למלאכת היתר אף שיש כאן פסיק רישא שעושה איסור אין איסור אמירה לעכו"ם, וכפי שמבואר ברמ"א סימן [רנג,ה] בשם התה"ד וכן פסק המשנה ברורה בסימן רנג,צט – רעז,טו, ובעוד מקומות.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. כבוד הרבנים כתלמיד הדן לפני רבו באתי בשאלתי במחכ"ת, הנה לפי המסורה בהוראה מרבותינו מדור הקודם האיך שמנעו את עצמם מאוד מלהקל ולחדש בדברים שלא מצינו מקור וסמך בדברי הראשונים או עכ"פ גדולי האחרונים. והנה, חידוש גדול הוא להקל כזה באיסורי שבת אף באיסור דרבנן דמ"ש ולחלק בדבר חדש שלא מצינו בראשונים ובפוסקים האחרונים. והנה מה שכתב שם לחלק בין הנאה של הסרת מניעה לסתם הנאה לא מביא שום מקור לדבר מי שמקיל להלכה ולמעשה, ומה שמביא מהגאון בעל אשל אברהם מבוטשאטש אינו ראיה ראשון דלא מקיל שם למעשה אלא מסופק ולמעשה לא מקיל בזה הטעם לחוד אלא אם עוד הרבה צירופים והכל באופן ספק. ועוד דאפשר שאינו דומה לשם דאינו צריך בעצם לאור הנר כלל וגם למעשה לא נהנה בפועל מהאור רק מההרגש שאינו יחידי, משא"כ בפתיחת הדלת שנהנה מעצם מלאכת הפתיחה ממש, וא"כ לפענ"ד אין לסמוך על זה להקל כלל וכלל אפילו לא בשעת הדחק.
    ואפר לומר דהיות והחק בבית הסוהר הוא שכשפותחין חייבין ללכת לחוץ וא"כ אדעתא דנפשיהו עבידי.
    והשי"ת יעזור שיאיר עינינו בתורתו הקדושה וינחינו בדרך האמת.

  2. שלום רב! תעיין עוד פעם ותראה שכתבתי שדעתו של הגרי"ש אלישיב שליט"א שמותר להנות ולהכנס או לצאת בפתח שנפתח על ידי איסור מהסברא הנ"ל, כמובן שזה חידוש גדול וכמו שכתבתי שהאג"מ והגרש"ז אוירבך חולקים על הסברא הזו, אבל מכיון שהאיסור הוא כאן הוא מדרבנן, ויש כאן שעת דחק גדול ויש גם עוד צירוף של מה שכתבנו שזה נחשב פסיק רישא דלא ניחא ליה שלדעת הערוך זה מותר, לכן מי שרוצה להקל יש לו על מי לסמוך

  3. שלום רב! אם יש יהודים שמבקשים מסוהר יהודי לפתוח להם את הדלת, ואפשר לשכנע אותם שלא יבקשו כמובן שצריך לשכנע אותם שלא יבקשו, כדי שלא יכשילו את הסוהר בחילול שבת, אבל אם אתה יודע שהם לא ישמעו לך, אל תאמר להם שאסור, ומוטב יהיו שוגגים ולא יהיו מזידין

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל