לתרומות לחץ כאן

מחלל שבת שנמצא בהליכי חזרה בתשובה, צירופו למנין, אכילה מבישולו, ומיינו

בוקר טוב יש לי שכנים זוג שהתחתן לפני שנה והגבר חזר בתשובה ואישתו משתדלת ללכת אחריו הם הכשירו את המטבח וקונים רק אוכל כשר לקחו מקווה
אבל לבוש צנוע להאישה זה קשה והיא לא מקיימת את זה וגם ללכת לבית הכנסת עם התינוקת שלהם עם הגעלה אני מדבר על סין במקום שאין עירוב
ועל המקרר שלהם יש מצג שאומר את המעלות הם חיסו את זה וזהו
ובקיצור הם משתדלים אבל עדיןן יש דברים שעוד לא
אז השאלה שלי היא כזואת העם מותר לי לאכול את האוכל שלהם שהם מזמנים אותי לאכול בשבת
2 – ועם מותר לגבר שבשבת מטלטל את התינוק בעגלה להיצתרף למנין
3-יין שלהם מה קורה איתו (הם עושים קידוש ואישתו מדליקה נרות שבת)
4 -ועם מותר לאחד ששומר שבת רק לחצי על הכלים שלהם נחשבים
כבישול עכום או שלא

תשובה

1. אם אתה יודע בבירור שהם מקפידים על כשרות, אפשר לאכול אצלם.

2. מעיקר הדין מי שמחלל שבת בפרהסיא אינו מצטרף למנין, אמנם בשעת הדחק אם אינו מוצא מנין, או במקום צורך, אפשר בדיעבד לצרפו למנין, כמו כן צריך להשתדל לא לגרום לו צער ועלבון, ולא להרחיקו מן הדת, ולכן לפעמים יש צורך לצרפו כדי שלא יתרחק מהדת, וכל ההיתר הוא בחילוני שיש לו אמונה בסיסית בבורא עולם ונוהג במצוות מילה ומצוות קידושין כדת וכדין, אבל חילוני שמזלזל בתורה ובמצוות וודאי שאין לצרפו למנין. ובמקרה שלך שהאדם נמצא בתהליך של חזרה בתשובה, אפשר לצרפו למנין כדי לקרבו ליהדות.

3. מחלל שבת שמתקרב ליהדות ועוסק בלימוד היהדות לשם שמים, "ובאמת מתכווין לחזור בתשובה", אין מגעו ביין אוסר, ואפשר לשתות מהיין של הקידוש, (אבל אם הוא אינו רוצה לחזור בתשובה לגמרי, מגעו אוסר, וצריך שיקדש על יין מפוסטר).

4. ולענין מחלל שבת שמבשל אם מותר לאכול מבישולו: אם הוא רפורמי או אדם ששונא תורה ומצוות ודאי שאסור לאכול, אבל אם הוא תינוק שנשבה והוא מכבד תורה ומצוות, ויודע שיש מאכלים אסורים שאנשים דתיים נזהרים שלא לאוכלם, בשעת הדחק יש להקל לאכול מבישולו. ובמקרה שלך שנמצא בהליך חזרה בתשובה, מסתבר שאין לחשוש שיאכיל אותך מאכלות אסורות, ואם אתה מתארח אצלו ומשפיע עליו לטובה, ודאי שאפשר להקל ולאכול מבישולו.

מקורות

2. במשנה ברורה סימן נ"ה ס"ק מ"ו כתב בשם הפמ"ג שמי שמחלל שבת בפרהסיא אינו מצטרף למנין, אמנם כתבו הפוסקים שבמקום צורך יש להקל מכיון שדעת כמה פוסקים שדינם כתינוקות שנשבו ומותר לצרפם במנין. עיין בספר מבקשי תורה (סיון תשנ"ה סימן קס"ג) שכתב הגרש"ז אוירבך זצ"ל שבמקום צורך יש להקל לצרפם, וכן כתב שצריך לא לגרום להם להתרחק כנ"ל, ועיין באג"מ ח"א סימן כ"ג וח"ב סימן י"ט שכתב שנכון לצרפם כדי לצאת ידי קדיש וקדושה אבל מעלת תפלה בציבור אינו מקיים, ועיין בשו"ת מנח"י ח"ג סימן כ"ו.

3. שו"ת דברי חכמים בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל.

4. עיין בפתחי תשובה יו"ד סימן קי"ב שדן לענין בישול של ישראל מומר אם נאסר כבישול עכו"ם או לא, וכתב שזה תלוי בשתי הטעמים למה אסרו בישול עכו"ם לפי הטעם שהאיסור הוא משום חתנות, בישראל מומר אין לאסור, אבל לפי הטעם שאסור משום שחוששים שיאכילנו מאכלות אסורות, בישראל מומר ג"כ יש לחשוש ע"כ. ולכאורה לפי דבריו בתינוק שנשבה ג"כ יש לאסור משום החשש שיאכיל מאכלות אסורות, ולכן מעיקר הדין יש להחמיר, אבל בשעת הדחק אם הוא חילוני שיודע שיש אנשים שנזהרים ממאכלות אסורות, הואיל וכל האיסור הוא מדרבנן יש להקל בשעת הדחק, ועיין בתשובות והנהגות ח"א סימן ת"ע שכתב שיש להקל בשעת הדחק עי"ש שהתיר מטעמים אחרים,

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל