שלום,
אני בחור חילוני שבדיוק השתחרר מחיל הים.
הבעיה העיקרית שלי היא שבשרות רציתי תמיד לשמור על כשרות הכלים לחברה הדתיים והאוכל, אך לא ידעתי כמעט דבר על כשרות והגעתי למצבים שלא אכלתי כלום. אני כעת בבית ואמנם משפחתי חילונית אך אני חושש לטייל בחו"ל כדי לא לפגוע בכשרות או אפילו ללכת לסופר לייד הבית.
א. האם יש חובה, ולא מבחינת עצמי, לשטוף ידיים עם סבון לפני כל נגיעה בחלב ובשר?
ב. האם זה בסדר בסופרמרקט לקחת בשר מהבשרי ואז לקחת גבינה מהאזור החלבי?
ג. האם לפני שאני קונה נגיד גלידה ברחוב ואני אחרי ארוחה בשרית (בלי קשר למספר השעות) אני חייב לשטוף ידיים עם סבון?
ד. האם אני יכול לצחצח שיניים אחרי בשרי וחלבי עם אותה מברשת?
ה. אני לא יכול יותר, הידיים שלי כבר ייבשות ואני רואה במקרר אוכל חלבי ליד בשרי וקשה לי. במקפיא גלידות ליד בשר.
אשמח לתשובות על השאלות.בעיקר בנוגע לשטיפת ידיים עם סבון, ושוב, אני לא שומר בעצמי אלא, שומר למען אחרים שאני חושש להחטיא אותם.
תודה
תשובה:
שלום רב
ראשית כל, מאד שמחתי לראות שהנך מעונין להתקדם ובפרט בנושא הכשרות, שהוא אחד הדברים החשובים ביותר.
באופן כללי: כאשר הידיים הינם נקיות [בדרך כלל לאחר ארוחה אדם שוטף מעט את ידיו] אין שום מניעה שוב לגעת בחלבי או בבשרי, ורק כאשר אדם רואה שידיו מלוכלכות מבשר אין לו לגעת במאכל חלבי חשוף, וכן אם ידיו מלוכלכות מגבינה אין לו לגעת במאכל חשוף בשרי.
לשאלותיך:
א. אין שום חובה מצד ההלכה לשטוף ידיים ובוודאי לא עם סבון לפני נגיעה בחלב או בבשר, וכל שכן כאשר המאכלים בתוך כלים, כמובן מבחינה היגיינית אין לגעת במאכל שאחרים אוכלים ללא נקיון בסיסי, ובכלל זה ניקוי בסבון, [וכמאמר חז"ל "ידיים עסקניות הן"].
ב. כאשר לוקחים בשר מהסופר, כאשר הבשר הינו עטוף בקפידה, אין שום סיבה לחשוש שמא חלק מהבשר נמצא ע"ג האריזה, אולם כיון שפעמים רבות יש חתיכות בשר שנפגמה אריזתם ונוגעים באריזות שעל ידן, משום כך יש לבדוק שאכן האריזה אין בה חתיכות בשר דבוקות וכד', ובמקרה כזה אין שום מניעה לקחת מאכלים חלביים, אף כאשר חבילת הבשר אינה נקיה, מותר לקחת מאכל חלבי כאשר הינו ארוז בקפידה.
ג. מותר לקנות גלידה ולא חייבים לשטוף לפני כן בסבון.
ד. מותר לצחצח שיניים באותה מברשת, אחרי ארוחה בשרית ואחרי חלבית, כיון שכל פעם שוטפים היטב את המברשת משיירי מאכל הנמצאים בין שערותיה.
ה. מעיקר הדין אין מניעה שמאכלים חלבים יהיו מונחים בארון או במקרר או במקפיא אחד ליד השני [ורק כאשר אדם אוכל על גבי השולחן בשרי, אין להניח לידו מאכלים חלביים אלא אם עושה היכר, והטעם בזה משום שמא יבוא לאכל], אולם יש מקפידים לייחד מקום מיוחד לחלבי ומקום מיוחד לבשרי שלא יבואו לידי תערובת.
כאשר ישנו סיר עם מכסה [וכדרכם של סירים שאינם הרמטיים] יש להשתדל לא להניח במדף מעליו מאכלים חלביים נוזליים, כיון שהנסיון מוכיח שפעמים רבות נשפך מהחלב לתוך הסיר, אך גם אם הניחו מאכל חלבי מעל הסיר, אם לא ראו במפורש שהחלב נטף לתוך הסיר אין לחשוש לכך, ומותר להשתמש במאכל שבסיר ללא חשש.
מקורות:
עי' שו"ע יו"ד סי' פט ס"א-ד, בנוגע לנגיעה במאכלים בשריים לאחר אכילת גבינה, שרק אם רוצה לאכל צריך להדיח ידיו, ודי ברחיצה במים, ואין צריך חומרי ניקוי, ומבואר בפוסקים שלגבי התעסקות במאכלים חשופים די ברחיצה, ובמאכלים שאינם חשופים אפילו רחיצה אין צריך אלא אם כן ברור שידיו מלוכלכות שמצד הרחקה טובה יש לעשות כן [וע"ש ביד אפרים לגבי התעסקות במאכלי חלב בתוך ו' שעות למאכלי גבינה, מצד חשש שמא יבוא לאוכלו, והמנהג שלא כדבריו], והדברים התבארו בספר הלכות בשר בחלב (הרחקות והנהגות פרק ד' ואילך), וראה עוד בסי' צז לגבי הנחת מאכלים חלביים על גבי מקום שנתבשל שם בשרי, אולם כאשר שני המאכלים קרים אין חשש וכמבואר בשו"ע' סי' צא ס"א וס"ג "בשר וגבינה שנגעו זה בזה, מותרים, אלא שצריך להדיח מקום נגיעתן. ומותר לצור אותם במטפחת אחת, ולא חיישינן שמא יגעו זה בזה. ולגבי אכילה על אותו שולחן יש דווקא ענין של מפות נפרדות, וכמבואר בפוסקים בסי' פט, וראה שם בדר"ת (סי' פט ס"ק מח) שמעיקר הדין מותר לאכל על אותה מפה כשמייחד צד אחד לחלבי וצד אחד לבשרי, ועושה סימן שלא יחליף בין הצדדים, וכ"ש במקרר שאין בעיה להניח זה בצד זה וכמבואר בשו"ע בסי' צא [אם כי דעת הגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל להחמיר במקפיא עם קרח להניח זה לצד זה מאכלים חלביים ובשרים מדין כבוש ראה בהערתו לספר הלכות בשר בחלב הנ"ל בסוף הספר, אולם המנהג שלא כדעתו].
תודה רבה
בקשר לתשובה לשאלה ב למה לא חוששים ללחות שנשארת מהבשר?
שאלתי לא רק ביחס לבשר הזה אלא שאלה יותר כללית:
אנחנו רואים שיש גבול עד כמה חוששים לממשות:
יש הלכות בקשר לבשר שנגע בגבינה עצמה או בלחם, ויש גם הלכות בקשר לניקוי הידיים בין אכילת חלבי לאכילת בשרי.
אבל לא רואים שצריך להיזהר בכל מה שנוגעים באמצע הארוחה, למשל כיסאות בגדים וכו'. ורק בפסח מובא בשולחן ערוך סי' תמ"ב שיש עניין לגרד הכיסאות וגם זה לא מעיקר הדין.
מה הסיבה שלא צריך לחשוש לזה? חשבתי על כמה סיבות ויגידו לי נא כבוד הרבנים האם הדברים נכונים או שיש סיבות אחרות:
– הממשות הזאת אע"פ שאפשר להרגיש אותה אבל כיוון שאינה ניכרת כל כך הטעם נפגם, ובפרט שיש גם לפעמים זיעה מהידיים, ואולי זה כבר לא ראוי לאכילה
– זה נכנס לגדר של לא ניתנה תורה למלאכי השרת, ולכן חז"ל נתנו לנו כללים עד מתי להיזהר ומעבר לכך אין זה בכלל הציווי של הקב"ה להיזהר אפילו אם יש בזה ממשות.
תודה רבה
נכון מאוד, יישר כח.
השאר תגובה