שלום כבוד הרב, ליפני כמה ימים היה ויכוח בין שתי האחיות שלי ואחת האחיות איחלה לשנייה דברים רעים, הדברים נאמרו בלהט הרגע אבל אתמול אחותי אמרה שהיא אמרה את זה מכל הלב ומפחיד אותה שזה באמת יפגע בה. איך אפשר לבטל את מה שהיא אמרה כדי שהדברים לא יפגעו בה באמת?
תודה ושבת שלום!
תשובה:
קודם כל צריך לדעת שאדם שמתרגז ומקלל את חברו סתם, בלי שיש לו שום טענה צודקת על חברו, האדם שקיללו אותו אינו צריך לפחד מהקללה, ולהיפך האדם שקילל הוא צריך לפחד שלא תחזור הקללה עליו.
(וכמו שכתוב במשלי פרק (כ"ו) "קללת חנם לא תבא" שלא צריך לחשוש מאדם פשוט שמקלל בלי שום סיבה, ואדרבה דרשו רבותינו קללת חנם "לו" תבא שזה בא על האדם שקילל).
אמנם אם אחותך עשתה עוול לאחות השניה, ולכן היא קיללה אותה, והקללה שלו היא לא לחנם אז הקללה שלו יכולה לפעול, (כמובן שאסור לקלל בכל מצב).
ובעניין הדרך להסיר קללה, יש בזה כמה דרכים:
קודם כל תפילה מועילה בכל דבר, ואפשר להתפלל לה' שהקדוש ברוך ישפיע עליה ברכה ולא קללה, עוד אפשר ללכת להתברך מחכם, שהרי אין קללה במקום ברכה, (ועיין במקורות).
יש אומרים שמי שמקללים אותו יעשה דבר קל שיחול עליו הקללה, כדי שלא יחול הקללה על דבר גדול, ולמשל אם קיללו אותו שיטבע בים יקח את בגדו ויטביל אותו בים. (ועיין במקורות).
יש התרת קללות בנוסח שתיקן הרש"ש את התרה הזאת, ראוי ששתי האחיות שלך יעשו את ההתרה, נוסח ההתרה מודפס בספר עבודת הקודש לחיד"א.
ועיין בספר פלא יועץ ערך קללה, שכתב שמי ששומע קללה יענה לא כן יהא, אלא גם ברוך יהיה.
מקורות
מה שכתבנו שקללה של הדיוט אם היא לא בחנם צריך לפחד ממנה, יש ללמוד את זה מדברי הגמ' בב"מ [עה,ב] שמבואר שאדם שמלווה בלי עדים מכיון שעבר עבירה יש לו לחשוש מהקללה שיקללו אותו. ולעניין קללת חכם עיין במכות [י"א]
מה שכתבנו שיש עניין להתברך אצל חכם כדי להסיר את הקללה, יש שלמדו כן מדברי התוס' בסנהדרין שמקשה מדוע נח קילל את כנען ולא את חם, ומתרץ על פי דברי המדרש שהקדוש ברוך הוא בירך את נח ואת בניו ומכיון שחם התברך מאת ה' אין קללה במקום ברכה, ומזה למדו שברכה מועילה כדי לבטל קללות, אמנם יש לדחות ראיה זו מכיון ששם הקב"ה בירך את חם לפני שנח קילל אותו, ובמקרה כזה אפשר לומר שמי שכבר מבורך לא חל עליו קללה אבל אין לנו מקור לומר שמי שכבר חלה עליו קללה תועיל ברכה כדי לבטלה. אמנם בסברא מסתבר שברכת צדיק מועילה בכל מקרה ובוודאי שמי שרובצת עליו קללה יש עניין שיתברך וירבה על עצמו ברכה.
ומה שכתבנו שיעשה דבר קל שיחול עליו הקללה, כך מבואר בספר אורח משרים פרק י' ולומד כן מדברי הגמ' בב"ב [קנג,א] שאשה אחת קללה את ראב שספינתו תיטבע בים, ותלמידיו לקחו את הבגד שלו וטבלו את זה בים כדי שהקללה תחול על דבר קל.
