לתרומות לחץ כאן

כשרות הסברס

קוצים

צבר מצוי, הוא זן ממשפחת הקקטוסים אשר משפחתו מונה כאלפיים זנים וסוגים. שמו המוכר יותר של השיח הקוצני הוא 'סברס'. מקורו באמריקה באזור מקסיקו, ומשם התפשט לאזורים רבים ברחבי העולם. לישראל הגיע הסברס לפני כ500 שנה. את הקוצים הנחיל לו הקב"ה, כהגנה מפני מזיקים אוכלי עשב גדולים, העלולים לאוכלו ולהשמידו.


צבר:

הסברס הקוצני המצוי הנקרא גם בשם צבר, זאת על שם שצובר ואוגר בעליו וביתר איבריו כמות גדולה של מים בכדי שיוכל לעבור את הקיץ מבלי להתייבש. הסברס הקוצני גדל בישראל בעיקר כצמח גבול – צמח משוכות. הוא משמש כגדר, סייג, בשל היותו קוצני ובלתי עביר, ובעבר אף הועלתה הצעה לגדר בו את גבול ישראל מצרים.

ערלה:

הסברס נמכר בדרך כלל בצידי הדרכים על ידי הישמעאלים או להבדיל על ידי נערים יהודיים. האם יש בו חשש ערלה? והאם חובה להפריש ממנו תרומות ומעשרות?

כאמור גידולו של הצבר הקוצני הינו לשם גדר-סייג, עובדה זו פוטרת אותו מדיני ערלה. שכן נאמר במשנה במסכת ערלה: "הנוטע לסייג ולקורות, פטור מן הערלה".

צבר:

סוג סברס חדש יחסית הוא פיתוח של סברס מזן "עופר" ללא קוצים או מופחת קוצים. הוא אינו גדל פרא, אלא מגודל במטעים מוסדרים ואינו נמכר בצידי הדרכים. מחירו יקר יחסית ומיועד בעיקר לייצוא, אם כי ניתן להשיגו גם בשווקים המקומיים. כיוון שצבר זה אינו מגודל לשם גדר, אין לו את הפטור מדיני ערלה ולכן חלים בו דיני ערלה.
צבר אדום:

מין נוסף אשר גם הוא ככל הנראה חייב בערלה ובמעשרות הוא "צבר אדום", המשמש בעיקר לנוי, אך פריו האדום כהה אכיל, ומעניק צבע עמוק ללפתן ולריבות.

צבר נפוליטיס:

צבר "נפוליטיס" פרותיו קטנים ואינם אכילים. מגודל לשם אכילת העלים אשר יש המייחסים  להם סגולות רפואיות. עלים אלו ככל הנראה חייבים בערלה.

כנימת הסברס:

כנימת הקוצ'יניל [זהורית] הינה כנימת מגן אשר מתיישבת על שיח הצבר וניזונה מעליו. הכנימה מייצרת ומפרישה חומצה כרמינית, החומצה מרתיעה חרקים אחרים מלתקוף אותה. את הכנימות הנקבות המתגודדות על עלי הצבר אוספים בעזרת מברשת לתוך מכל, מסירים מהן את השעווה בעזרת מים רותחים, טוחנים ומיבשים, מערבבים עם מלחים וסידן ושאר חומרים מחזקי צבע, וכך מופק צבע המאכל האדום.

150 אלף כנימות:

מחיר צבע המאכל המופק מהכנימות היה יקר מאד, שכן לצורך הפקת קילוגרם אחד של אבקה יש צורך בכ- 150,000 כנימות. והתהליך דורש התעסקות רבה וממושכת. לא פלא איפה שעם המצאת צבעי המאכל הסינתטיים, פחתה מאד הפקת הצבע מהכנימות, והייצור הוחלף במקורות סינתטיים ומספרו E120. בשנים האחרונות עם הגברת המודעות לסיכונים הבריאותיים הכרוכים בשימוש בצבעי מאכל סינתטיים, [צבע מאכל אדום המצוי לרוב בסוכריות ושאר ממתקים E122  E123 חשודים כמסרטנים.  E120 עלול להחמיר תופעות של היפראקטיביות אצל ילדים הסובלים מהבעיה] חוזר השימוש במאכלים בצבע האדום ה"טבעי"… המופק מכנימת הקוצ'יניל.

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *