לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

פרשת ואתחנן – "מה שלא קונים למטה אי אפשר לקנות למעלה"

"ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך…"  (דברים ו', ה')

 

"מהו בכל לבבך ובכל נפשך-בכל נפש ונפש שברא בך" (דברים רבה פרשה ב' אות ל"ז)

 

דברי המדרש  דורשים ביאור. מה הכוונה שיש לעבוד את הקב"ה בכל נפש שהקב"ה ברא בו, וכי לאדם כמה נפשות?

ביאור מעניין לכך כותב בספר 'מעייני החיים' (להג"ר חיים אפרים זייצ'יק) וז"ל: לפני שיורדת הנשמה לעולם הזה, קובע הקב"ה בנפשה את חלקי העליה וסגולותיה לפעול כאן בעוה"ז. הכל נעשה במידה ובמשקל לפי המשימה המוטלת על האדם כך הוקבעו בנפשו כוחות טמירים ונעלים למלא את תפקידו בשלמות. אולם יחידים הם הזוכים להוציא מן הכח אל הפועל את אותם כוחות ולנצל את כל חלקי סגולות הנפש שנגנזו בנשמתם.

מה רבה תהא עוגמת הנפש והבושה אם לעתיד לבא יגלה האדם שרוב סגולות נפשו נשארו בגולמם ללא שימוש ופיתוח ולא נוצלו כלל.

על כך מצווה התורה "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך בכל נפש ונפש שברא בך" – כי הרבה חלקי נפש מסוגלים ברא הקב"ה והטמין בנשמת האדם. ומי שזוכה לפתח את כל חלקי הנפש שבו ולנצלם לעבודת ה' הוא המוצלח והמאושר עלי אדמות.

וכך מפורש בספר "ערבי נחל" (ריש פרשת ויקהל, מבעל לבושי שרד על או"ח ויו"ד): "כמה מיני רוחניות ניתנו באדם בתחילת יצירתו, והם בו בכוח ולא בפועל. ובידו להטותם לכל מקום שירצה. אם מהפך חלק אחד מהם לקדושה, נברא מלאך קדוש שהוא החלק מנשמתו שיצא לפועל ומיד הוא פורח למעלה. ואם לאו נעשה מזה חלק מן הסט"א ח"ו. וכל זמן שהנשמה מלובשת תוך הגוף אין האדם מרגיש זאת, אבל אחרי פטירתו במקום שהניח כל ימיו את חלקי נשמתו שם ימצאנה".

וזהו מה שאנו מתפללים: "ותן חלקנו בתורתך" – שהקב"ה יתן לנו לנצל את חלקנו בתורה לפי סגולת נפשנו.

***

סיפר לי ידיד יקר שלקה בגבו ונזקק לטוס לארה"ב לצורך טיפולים רפואיים:

כידוע, מחלקות הנוסעים במטוס מתחלקות לשלוש: מחלקה רגילה, מחלקת עסקים ומחלקה ראשונה. מחירה של טיסה במחלקה הרגילה הוא אלף דולר, המחיר במחלקת עסקים הוא אלפיים דולר ואילו עלות טיסה במחלקה הראשונה היא שלושת אלפים דולר.

ידידי, שמחמת מצבו הבריאותי נבצר ממנו לשבת על מושב רגיל ונזקק לשכב במשך כל הטיסה, הוצרך לרכוש כרטיס למחלקה הראשונה, שם יכול היה לשכב במשך כל שעות הטיסה. ברם, לצערו היה הוא הנוסע היחיד שטס במחלקה זו.

מתוך בדידותו החל להלך על קביו למחלקות האחרות, והנה פוגש הוא אברך עדין נפש. פנה אליו ידידי וביקש ממנו אם יוכל ללמוד עימו מעט לצידו במחלקה הראשונה. האברך נענה לבקשתו ואכן החלו שניהם ללמוד בצוותא.

כעבור זמן מה, הופיעה לידם דיילת וביקשה מהאברך שישוב למקומו מאחר ולא שילם על שהות במחלקה זו. מיותר לציין שכל בקשותיהם וניסיונותיהם של ידידי ואותו אברך לשכנע את הדיילת לאפשר להם להמשיך ללמוד, עלו בתוהו, על אף שהסבירו שכל מטרת בואו של האברך למחלקה זו היתה אך ורק למען גמילות חסד.

או אז, פנה האברך לידידי ואמר לו: מה שארע לנו עכשיו מזכיר לי מעשה שסיפר הגאון הגדול הרב פאם זצ"ל (מגדולי ישראל באמריקה) ולימד אותנו מתוכו מוסר השכל נפלא, ומעשה שהיה כך היה:

לאוזניו של קבצן עני שפרנסתו היתה דחוקה עד מאוד, הגיעה שמועה שישנה הזדמנות פז להרוויח סכום כסף נכבד בארה"ב.

ידידנו הקבצן אסף וצירף פרוטה לפרוטה עד שהצליח לצבור סכום כסף הגון שבאמצעותו יוכל לרכוש כרטיס טיסה הלוך ושוב לארה"ב, וגם ישאר לו חלק נכבד לצורך שהותו שם במשך מספר ימים.

היום המיוחל הגיע, הקבצן שזו לו הטיסה הראשונה בחייו, עלה במדרגות המובילות אל תוך המטוס. נכנס והתיישב במושב הראשון שנקלע לידו, בחושבו שדרכו של מטוס כדרכו של אוטובוס, אך לא ידע הוא שהמקום שבחר לשבת, לא היה פחות מאשר במחלקה הראשונה.

מיד כשהתיישב על מושבו נפלטה מפיו אנחת רווחה. מעולם לא זכה לחוש נוחות שכזו בשום מושב או ספה שישב עליהם אי פעם. לאט לאט החל להכיר את כל מנגנוני הנוחות המותקנים לרווחתם של הטסים במחלקה הראשונה. החל מהמזגן המיוחד, הנעימות המיוחדות המושמעות באוזניות המותאמות לכל נוסע, המושבים והידיות המתכווננות. הכל היה בשבילו חדש וכעין חלום.

פסגת הנאותיו בטיסה זו, הגיעה לשיאה בזמן חלוקת ארוחת הצהריים. האוכל המהביל וריחו הנודף עשוהו כשיכור, סעודה מעין זו לא טעם מעולם. והנה, אך קיבל את מנתו וכבר היה ראשו ורובו טמונים בתוך צלחתו.

דא עקא, קולות ההתלהבות שנפלטו מפיו, ליקוק אצבעותיו ואנחות האושר שלו הסבו לשכניו ההדורים למחלקה אי נוחות רבה, וזאת מלבד פליאתם הבלתי מוסתרת שאדם בעל חזות כה דלה זוכה לטוס ביחד עמם. כשפקעה סבלנותו של אחד הנוסעים הכבודים, פנה הוא לדיילת וביקש ממנה שתתעניין על מהותו של אותו קבצן תימהוני.

כשהגיעה הדיילת אל הקבצן, ביקשה ממנו באדיבות לראות את כרטיסו. מה גדולה היתה תדהמתו כשהודיעה לו שמקומו אינו אלא בירכתי המטוס במחלקה הפשוטה.

ידידנו לא איבד את עשתונותיו. על חויה כה מיוחדת אינו מוכן לוותר בשום אופן. הוא החליט בהחלטה נחושה שאת כל הכסף ששמר להוצאות הדרך מוכן הוא להשקיע בשביל להמשיך בטיסה מיוחדת זו.

פנה הוא לדיילת ואמר לה: "הנני מבין שטיסה במחלקה זו עולה שלושת אלפים דולר, הנה לך אלפיים דולר נוספים מלבד האלף שכבר שילמתי ואני מבקש שתאפשרו לי להמשיך את טיסתי במחלקה זו".

או אז ענתה לו הדיילת: "אנו מצטערים, אך מה שלא קונים למטה כבר אי אפשר לקנות למעלה…."

***

העולם הזה משמש כפרוזדור. את השנים שקצבו לאדם, עליו לנצל כדי לקנות קניינים של קיימא שיעמדו לו בהגיעו לטרקלין בעולם שכולו נצח: להרבות בתורה, בתפילה ובגמילות חסדים שהם שלושת עמודי העולם כמבואר בפרקי אבות (פרק א' משנה ב') ולשאוף למלא את חובתו בעולמו.

האדם שיעמול לקנות קניינים רוחניים יזכה לשיר את שירת חייו בשמחה, להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שהוא העידון הגדול מכל העידונים, ועליו לזכור שהזמן דוחק והמלאכה מרובה ואת מה שלא קונים למטה בזה העולם, כבר אי אפשר לקנות למעלה בעולם שכולו טוב…

(מתוך הספר "יום ההולדת ומשמעותו")

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *