אופנועי ים עם מדריך לבנות

נסענו כמה בנות לעשות אופנועי ים האם היה לנו מותר כיון שישב מאחורינו מדריך ואע"פ שלא נגע בנו

תשובה:

מטבע הדברים נסיעה בסגנון כזה, אף כאשר אין מגיעים לנגיעה של ממשה מכל מקום הדבר מהוה "דרך פריצות".

מקורות:

עי' שו"ע אבן העזר סי' כא סעיף א "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי' אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. אין בזה איסור ייחוד דאורייתא מכיוון שאיסור ייחוד כזה קיים רק אם היא ערוה וזה שהם נידות ג״כ אינן חשיבות ערוה גמורה לענין זה ואכמ״ל ועוד אף אם נימא הכי הרי לא קיים איסור ייחוד כלל במקום שהוא רשוה״ר או דומה לזה כמו חוף ים שכל אדם יכול לבוא לשם כל רגע וזה דמי ממש לפתח פתוח לרשוה״ר שאין בו משום ייחוד ואין זה קשור אם יש אדם רגע או לא שכן כל זמן שיש אפשרות לאדם להגיע זה אינו ייחוד ומשום הכי לא התנתה הגמרא בענין רשוה״ר שיהיו שם אנשים הרי לא בכל שעה יש אנשים ברשוה״ר וכגון בלילה אלא הרעיון הוא כיוון שיש אפשרות להיות שם אז המתייחד מירתת ולא עביד איסור וזה ברור ולכן אין בזה שום איסור ייחוד ועוד פשט המשנה שמותר להתייחד עם יותר משתי נשים כיוון שאם היה אסור להתייחד עם הרבה נשים לא היו אומרים לא יתייחד אדם עם שתי נשים אלא רבותא היו משמיעים דהיינו לא יתייחד אדם עם נשים בכלל אלא שרק שנים אסור יותר מותר וכמו שפסק הרשב״א ובענין קלות ראש ושחוק אינו ענין לכאן ששם שוב מדברים בערוה דהיינו אשת איש וכדו׳ ונידה לאו בכלל זה (אין זה נידה של זמנינו והמבין יבין) עוד אפילו אם נימא שאיירי גם בנידה אין זה כי אם שחוק לדבר ערוה דהיינו מילים של חימוד ולא צחוק גרידא וכמו שכתוב באבות דרבי נתן פ״ב וכך כתב הראב״ד בבעלי נפש וזה מוסכם לגבי נגיעה שאינה של חיבה לא מצינו בגמרא ובראשונים כלל איסור בזה ואמנם המנהג להחמיר אבל לגזור על זה שמא ינגע בה זה כבר לא נכון ולא גוזרים גזירות מדעתינו עוד יש לזכור שיטת התוס׳ והרמ״א בסכ״א ס״ה שמתיר אפילו להתרחץ עם השפחות והעיד שכן המנהג וזה ע״פ אידך דשמואל דאמר הכל לשם שמים והמנהג היום כמותו כי אם כן לא היו בנות יוצאות בכלל לא לעבודה ולא לבית ספר ולא לשום מקום אלא שמנהג היום כהרמ״א כיוון שיש בזה רגילות ולא יבוא לא להרהר ולא יבוא לידי הרגל עבירה ולכן אין להחמיר על הבנות בחינם כל זמן שלא עברו על ההלכה ובודאי לא להטעות אותם ולומר להם אסור מטעמים שלא רלוונטים אפילו אם מתכוונים לטוב ומה שכתבתם עבודתו פריצות ג״כ אינו מדויק וכי מותר להיות גננת או רבה וכו׳ הרי כתוב במפורש שאסור מחמת הבנות שמביאות את ילדיהן וכו׳ והיום כולם נוהגים להקל מהטעמים שהזכרתי ואין בזה שום פריצות כיוון שיש רגילות ולא יבואו לא לידי הרהור ולא לידי הרגל עבירה ועיין בתוס׳ בברכות שמשום הכי התירו מנהג ההבנות הרווקות ללכת בגילוי ראש משום שאין חשש הרהור ומשום הטעם שכתבתי שיש רגילות ללכת ככה והרי שיער באשה איתא התם שהוא ערוה (ברכות כד.) והיאך מקילים אלא משום רגילות ופשוט וצריכים לשים לב לעיין טוב טוב במקורות לפני שמחמירים או מקילים ולא לענות מספרי קיצורים כי סומכים על ההוראה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל