לתרומות לחץ כאן

מריחת שמן למניעת יובש, בשבת

במ"ב הלכות שבת סי שכח סעיף כב כתב גבי לסוך בשמן שבשו"ע התיר בתחילת מכה ואפי' בסוף מכה אף דהוי לתענוג וציין במ"ב לסי' שכז א ברמא דבמדינותינו אסור דאין המנהג לסוך בשמן אך הדגיש "דבגמר מכה גם במדינותינו מותר" ובסוף הסעיף התיר המחבר באופן של מים ושמן שאסור מותר כשנותן חוץ למכה ובזה כ' המ"ב דזה אף לדידן מותר

לפי הנ"ל יוצא דלדידן בגמר מכה מותר על הפצע ובתחילת מכה מותר רק לצד הפצע שיזוב לתוכו, איך יש להגדיר תחילת וגמר

למשל יובש בשפתיים בחורף דינו כגמר או כתחילת, וכן לסובלים משפשפת בין הרגלים ורוצים ליתן שמן כרפואה קודם למכה הם מותר לין בשבת על המקום ממש
וכן המשתמשים לצורך זה במרגרינה שנימוחה אם מותר בשבת ואם אחר שנימוחה אין כאן כבר דין של ממרח שכבר אינו גוש

תשובה

אם מורח את השמן כדי למנוע יובש או שפשפת, ואפילו אם יש לו כבר יובש קל, ומורח כדי להקל על עצמו, מותר למרוח מפני שאין זה סיכה לרפואה אלא כסיכה לתענוג.

*יובש בשפתיים בימות החורף, אם הם יבשות באופן שמצטער מזה, אסור למרוח שמן.

אמנם אם מנהג העולם לסוך את השפתיים בשמן גם כשאין להם יובש, במקרה כזה מותר גם למי שסובל כבר מיובש לסוך בשמן, מכיון שהפעולה מוגדרת כמעשה שגם הבריאים עושים אותו ואינו מוגדר כפעולת רפואה. [אני לא יודע מה מנהג העולם בזה, אבל אם ידוע לך שמנהג העולם למרוח שמן במשך כל ימות החורף אזי מותר לך בכל אופן למרוח].

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל