מישהו מת בלא בנים והשאיר צואה לחלק נכסיו בין הרבה אנשים. ביניהם נרשם שמו של איש א' שיתנו לו סכום של אלף דולר מהירושה. המטפלים (בחנם) בהירושה חילקו הכל כפי המצווה. אכן בנסותם לברר על אדם זה שגר במרחקים ענו להם שאיש זה מת מזמן ולא ידוע להם מתי מת אם לפני שנפטר המוריש או לא ואם יש לו יורשין בכלל. מה לעשות עם הכסף הזה (וכמובן שקשה לחייב אותם לעשות מידע מדוייק ממרחקים שיכול לעלות יותר מהכסף שנצטוו ליתן לו)
תשובה:
לכבוד הרה"ג…
שלום רב,
הדין מבואר בשו"ע סי' קכה שאם היתה צוואת שכיב מרע (וכל שכן צוואה בקנין המועיל) והמקבל היה חי בזמן הצוואה זכו יורשיו, ואם המקבל זוכה מדין מצוה לקיים דברי המת צריך שיחיה בשעת מיתת הנותן. למעשה אם ייתכן שהמקבל נפטר לפני עריכת הצוואה, אף אם הצוואה נעשתה בקניינים כדין, יורשי הנותן יכולים להחזיק את הכסף עד שיוכיחו יורשי המקבל שמורישם היה חי בשעת כתיבת הצוואה. יורשי הנותן יכולים להסתמך על חזקת ממון, להחזיק את הכסף ולהשתמש בהם ואינם חייבים לברר על המקבל אם הבירור עולה בקושי ואינו כדאי. חיוב בירור במקום חזקת ממון הוא רק כשניתן לעשותו בקלות.
