לתרומות לחץ כאן

חימום אוכל ע"ג הכיריים ע"י מטפלת גויה

לחמותי יש עובדת זרה שמטפלת בה. שאלתי היא האם מותר לעובדת להדליק גז כדי לחמם לה אוכל אם לא,

האם יש אופציה אחרת אשמח לשמוע.

תודה

תשובה:

אם האוכל אינו מבושל כלל, אין לעובדת הזרה להדליק לבדה את האש ולבשל על גבי האש.

אולם אם האוכל כבר היה מבושל והעובדת רק מחממת את התבשיל מותר לה להדליק את האש.

למנהג האשכנזים כאשר אין ברירה אין אפשרות להשאיר את הגז דלוק כל הזמן, מחמת חשש סכנת שריפה וכדו', יש מקום להקל על ידי שיהודי ידליק נר נשמה שדולק זמן רב, והשפחה תדליק את הגז דווקא על ידי העברת האש מאותו נר דלוק.

אולם למנהג הספרדים אין להקל בזה כלל, ומשום כך יש לדאוג שיהיה לה אוכל מבושל, והעובדת הזרה רק תחמם את האוכל.

יש להעיר לתשומת לב, מאחר ורבים נכשלו בזה, שלפעמים העובדת הזרה מעונינת בטובת הקשישה, ומשום כך מוסיפה לאוכל שלה דברים "מזינים", ולרוב הדברים הללו אסורים באיסור תורה, ומכשילה את היהודיה באוכל לא כשר, ולכן יש להקפיד להגיע מידי פעם ולבדוק שאינה עושה כן, ועדיף להודיע לה שגם כאלו דברים לא תעשה, ולהניח מצלמה שמצלמת את מעשי הגויה.

מקורות:

עי' שו"ע יו"ד סי' קיג שרק הבאת תבשיל לידי אפשרות אכילה אסור בו משום בישולי עכו"ם ולפי זה כל דבר שכבר ראוי מחמת בישול ישראל מותר לנכרי לחמם אותו, [וכ"כ בשערי תורת הבית לר"י טשזנר סי' ח פרק ג (ב)  עמ' צה], ונראה שאף דבר לח כמרק וכד' שכבר נתקרר אע"ג שלענין שבת אומרים דין בישול אחר בישול ואסור לחמם בשבת, מ"מ לגבי בישולי עכו"ם העיקר הוא הכשרת האוכל לאכילה ומרק שנתבשל כבר אינו אותו דבר כמו שהיה לפני כן, וראיה ברורה לזה מדברי הש"ך (סק"ה) שכתב בשם מהר"א טקטין "דאלו שומן בשר או של אווזא סתמן כבר מהותך ואין בו משום בשולי עובדי כוכבים דאין בישול אחר בישול", הרי שאף בדבר לח שנצטנן דינו שאין בו בישול אחר בישול.

ולגבי מאכלים שאינם מבושלים, כתב השו"ע (יו"ד סי' קיג ס"ד) "יש מי שמתיר בשפחות שלנו, ויש מי שאוסר, ואפילו בדיעבד. הגה: ובדיעבד, יש לסמוך אדברי מתירים. ואפילו לכתחלה נוהגין להקל בבית ישראל שהשפחות והעבדים מבשלים בבית ישראל, כי אי אפשר שלא יחתה אחד מבני הבית מעט (שם).

אולם כבר כתבו שם הפוסקים (עי' ט"ז וש"ך) שכל דין זה של שפחות מדובר בשפחות כנעניות ולא בפועלים גויים, ששפחה כנענית דינה קצת כישראל ומשום כך התירו בה לדיעות המתירות בישולי עכו"ם, ואמנם הש"ך ציין שיתכן שלדעת הרמ"א מותר אף בשפחות שלנו שאינן קנויות לנו עולמית, אך כל זה דווקא באופן ששייך התנאי שכתב הרמ"א שהוא "כי אי אפשר שלא יחתה אחד מבני הבית", אבל במציאות בת זמנינו שהבישולים נעשים על גבי הכיריים, ואין מה לחתות, ממילא אין להתיר אף לדעת הרמ"א.

אולם בשעת הדחק יש מקום להתיר על ידי העברת אש מאש דלוקה וכמו שכתב הרמ"א (שם סעיף ז) "וי"א דאפילו לא חיתה ישראל ולא השליך שם קיסם, רק שהכותית הדליקה האש מאש של ישראל, שרי", אך כל זה לשיטת הרמ"א שמיקל גם באופן שהישראל רק זרק קיסם או הדליק האש, אבל לשיטת השו"ע שם שאין שגירת התנור מועילה אלא בתנור ולא בבישול עכו"ם ממילא פשוט שכל שכן שאין מועילה הדלקה מאש דלוק, וכ"כ בכף החיים (ס"ק נג).

וראה בב"ח (סימן קיג ס"א) שכתב בסוף דבריו "מיהו צריך שיהא ישראל יוצא ונכנס כדי שלא תשים דבר איסור בתוך התבשיל להשביח חלקה" ודבר זה לצערנו מצוי בעובדות הזרות שבמקומותינו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל