"…ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' אלקי…" (במדבר כ"ב, י"ח)
"למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים, אמר ראוי לו ליתן לי כל כסף וזהב שיש לו…" (רש"י)
"כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו. ושלשה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא…אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנום ויורדים לבאר שחת…" (מסכת אבות פ"ה משנה י"ט)
בקריאה שטחית מתעוררת תמיהה גדולה, מדוע ראו חז"ל בבלעם את סמל הרשע, הגאווה והכניעה לתאוות. והרי כל הזמן חוזר ואומר בלעם לבלק ושלוחיו "לא אוכל לעבור את פי ה' אלקי", א"כ לכאורה שם ה' מורגל על לשונו ומדוע חז"ל כה גינו אותו?
יתרה מזו, הלא בפסוק זה אומר בלעם שגם אם בלק יתן לו מלא ביתו כסף וזהב – עדיין לא יוכל לעבור את פי ה'. א"כ מדוע דוקא מפסוק זה למדו חז"ל שנפשו רחבה ובעלת תאוות?
בערוב ימיו של מרן ר' ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל בעל ה"חפץ חיים", כבר היה זקן מופלג והשתדל שלא לצאת מביתו לנסיעות ארוכות. אולם פעם אחת אורגנה אסיפה של בני התורה ובראשם גדולי הדור, למען חיזוק התורה בעם ישראל. ה"חפץ חיים" ניאות להגיע לאסיפה, אולם מחמת תשישותו היו צריכים לשאת אותו על גבי אלונקה. כשנשא את דבריו בפתיחת הכנס, פתח ואמר: "דעו לכם אחי היקרים, שאפילו אם היו נותנים לי מאה מצוות יתכן שלא הייתי מסכים להשתתף באסיפה, ברם התורה היא מעל הכל ולמען חיזוקה חשתי חובה לבא".
אמר אז ר' אלחנן וסרמן הי"ד: "מתוך דברי מרן החפץ חיים למדנו שכל המושגים שלו בעולם הזה נמדדים רק לפי המצוות". – "אפילו מאה מצוות" לא היו משכנעות אותו לבא, "אבל התורה היא מעל הכל"…
בפליטת פיו של האדם מוסגרים רצונותיו, מאווייו ושאיפותיו.
ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, כמרחק החושך מן האור. בלעם אומר לשליחי בלק "גם אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' " – אצל בלעם כל המושגים נמדדים רק בכסף, תאווה וכבוד. מיד כשמגיעים אליו השליחים הוא מחשב כמה כסף מגיע לו ועל פי זה הוא פועל.
גם בלק ידע מהם המושגים שמבין בלעם, לכן אמר לו: "אל נא תימנע מהלוך אלי כי כבד אכבדך מאוד". נתאר לעצמנו שיזמינו את אחד מגדולי הדור למקום מסוים ויבטיחו לו בתמורה לכך, שיעשו לו כבוד גדול… הלא דבר מגוחך הוא, ומופקע מכל מחשבה.
אבל אצל בלעם הרשע כל מהלך החיים סובב סביב הקנאה, התאוה והכבוד המוציאים את האדם מן העולם, לכן אצלו גם אין שום בושה לבקש כסף וכבוד.
מעתה מאירים דברי חז"ל שבדעתם הגדולה ראו מתוך כל הנהגותיו ואמירותיו של בלעם הרשע שעינו רעה, רוחו גבוהה ונפשו רחבה. והוא ותלמידיו יורשים גיהנום ויורדים לבאר שחת.
שלמה המלך, החכם מכל אדם, אומר: "מָצרֵף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו" – את הכסף מגלים רק אחר שמסירים את כל הסיגים במצרף, את הזהב מזקקים בכוּר ההיתוך. אך את מהותו של האדם ניתן לגלות "לפי מהללו", את מה שהוא משבח ומהלל בהכרח הוא מחשיב. את פנימיותו ניתן לגלות לפי פליטות פיו ונושאי שיחתו.
