האם מותר לכתחילה להניח ערב שבת סמוך לשקיעה דג סלמון שלא נתבשל כלל בתוך תבנית אלומניום על הפלטה כדי שיתבשל בשבת עד לחזרתו מהתפילה
תשובה:
פלטה חשמלית שאין בה הבדלי חום אלא רק מידת חום אחת, ואין רגילים לבשל עליה, מותר להניח עליה בין בשר ובין דגים שלא נתבשלו ויתבשלו במהלך הלילה עד הסעודה בליל שבת, אולם כיריים חשמליות וכד' אסור להניח עליהם דג שרוצים לאוכלו בליל שבת, אלא אם כן יניח על זה כיסוי פח מתכת וכד' ["בלעך"].
מקורות:
בשו"ע (או"ח סי' רנג ס"א) כתב "ואם נתן בה חתיכה חיה, מותר כאילו היתה כולה חיה דעל ידי כך מסיח דעתו ממנה" והיינו שבכירה שאינה גרופה יש היתר נוסף חוץ מלגרוף ולקטום, והוא להניח חתיכה חיה שעל ידי כך לא חוששים שמא יבוא לחתות, אלא שנחלקו הראשונים אם כל זה דווקא כאשר החתיכה הזו נצרכת לצורך מאכל יום שבת ולא למאכל ליל שבת, ולכן נחשב שמסיח דעתו מהכירה או מהתנור ולא יבוא לחתות, כיון שצריך בישול איטי, אבל ירק וכד' שמתבשל מהר אי אפשר להניח על גבי הכירה וחוששים שמא יבא לחתות, וכן דעת רוב הראשונים, ודעת הרמב"ם שאף ירק שיכול להתבשל גם לסעודת ליל שבת מותר, וכמבואר כ"ז בבית יוסף, ואמנם השו"ע פסק כדעת רוב הראשונים ורק בקדירה כזו שמכינה לצורך סעודת שבת מותר וכמו שכתב בשו"ע לפני כן "או שהיה חי שלא נתבשל כלל דכיון שהוא חי מסיח דעתו ממנה עד למחר, ובכל הלילה יכול להתבשל בלא חיתוי" [ומה שכתב שם בביאור הלכה לגבי תנור שיכול לבשל מהר ומניח בו לצורך מחר, שמותר אם יתבשל לאחר זמן סעודת רוב בני אדם, צע"ק שהביא ראיה מדברי הרמב"ם והרמב"ם סובר שאף בירק שמתבשל בלילה מותר אבל לדידן שרק בחתיכה חיה אין ראיה להתיר].
לפי זה היה מקום לומר שאסור, אולם באמת זה אינו, שכל מה שדיברו הפוסקים הוא דווקא בתנור וכיריים שאינם גרופים וקטומים, ובהם חששו שמא יחתה כיון שלא עשה מעשה של גריפה וקטימה, אולם תנור שגרוף וקטום, ואין בה חשש חיתוי, א"כ אפילו במניח חתיכת ירק מותר, והלא מפורש בשו"ע שבגרופה וקטומה מותר להשהות אפילו קדירה שמבושלת פחות ממאכל בן דרוסאי, וכ"ש בזה, וא"כ פלטה חשמלית שאין דרך לבשל בה, ורק לפעמים רחוקות כדוגמת דג סלומון שאינו צריך בישול, א"כ אין חשש חיתוי בזה, וגם אין אפשרות חיתוי, ולכן מותר להניח גם לצורך הלילה.
