מהי עמדת ההלכה לגבי תפילה בנוסח קרליבך , כשרוב הקטעים נאמרים בשירה?
תשובה:
ככל הידוע לי, בתפילות בנוסח הרב קרליבך זצ"ל שרים קטעים מקבלת שבת ופסוקי דזמרה, ולא בקריאת שמע או ממש את חלקי התפילה ושמונה עשרה, ולא ברכות שלמות בחזרת הש"ץ. לכן, לא נראה שישנה בעיה בזה, ואדרבה, מצינו שמאריכים בניגונים גם בברכות, כמו ב'שבע ברכות', והגרש"ז אוירבך זצ"ל הסביר (שם אות י"ג) ששירה זו היא לכבוד הברכה. אינני רואה שום מניעה לתפילות בנוסח קרליבך המופלאות ומרוממות הנפש. ובכלל, עלינו לזכור שבאשכנז שרו הרבה בתפילה, במשך מאות בשנים. התפילה באשכנז היתה מלאה שירה ורגש. שרו הרבה, ב'הללו א-ל בקדשו', 'א-ל אדון','ממקומך', ובפיוטים ,'אין כאלוקינו', בקבלת שבת ו'לכה דודי' ועוד ועוד. {רק באזור ליטא חדלו מלשיר, בגלל הריאקציה של חכמי ובעלי המוסר מהחזנים שהגיעו לוילנא וגלילותיה והפכו את התפילות להופעות חזניות, בהם הקהל ישב בשקט והאזין לגדולי החזנים בעולם. אך בימינו גם בישיבות ליטאיות רבות כבר שבים אט אט לנגן בהרבה קטעים בתפילה. וכמובן, גם בקהילות עדות המזרח, בהן השירה היא חלק נכבד בתפילה. יש מספר תשובות בענין השירה בתפילה בשותי"ם של הגר"ע יוסף שליט"א ומרתק לראותם.
בגמרא בברכות (ו,א) נאמר: לשמוע אל הרנה ואל התפלה במקום רנה שם תהא תפלה. ופירש רש"י: במקום רנה – בבית הכנסת, ששם אומרים הצבור שירות ותשבחות בנעימת קול ערב.
