אבי פתח תיק הוצל"פ נגד אדם שחייב לו כסף. במסגרת הדיון בתיק ההוצל"פ אבי עשה עיקול על דמי שכירות שמגיעים לחייב ממישהי ששוכרת ממנו דירה שבבעלותו, אך היא סירבה לשלם להוצל"פ את דמי השכירות. בשל כך נקבע דיון והיא לא התייצבה ולכן פסקו נגדה הוצאות. אותה דיירת עזבה בסופו של יום את הדירה ולא שילמה דבר ופתחנו נגדה תיק ההוצל"פ. האם זה בסדר לפעול נגדה מבחינה הלכתית בשל כך שסיכלה הליכי הגבייה ולא הגיעה לדיון שנקבע? אשמח מאוד לקבל תשובה מוסמכת.
תשובה:
שלום רב,
אביך אינו רשאי לפתוח תיק בהוצאה לפועל נגד השוכרת.
מבחינת דין תורה, כל עוד שהשוכרת לא קיבלה הוראה מבית הדין רבני להעביר אליו את הכסף, אינה חייבת לעשות כן. על אף שאני מניח שבעל הדירה אכן חייב לאביך והשוכרת חייבת לבעל הדירה, וממילא קיים בסיס לתביעה שיש לאביך כנגד השוכרת, אבל כל עוד שהדברים לא הוכחו בבית דין רבני הרי הם בגדר השערות בלבד ואין זכות לפתוח תיק בהוצאה לפועל נגד השוכרת.
שלום רב!
ראשית, תודה רבה על תשובתכם!
שנית, נפלה כאן אי הבנה בשאלה שלי, כי אבי לא רוצה לפתוח כנגדה תיק ע"כ שלא העבירה הכסף של דמי השכירות, למרות שגם זה נעשה בניגוד לצו של ההוצל"פ, אלא שבגלל שהיא סירבה לשתף פעולה אז רשם ההוצל"פ קבע דיון וזימן אותה אליו אבל היא לא באה
והוא נתן החלטה לחייב אותה בהוצאות הישיבה, כי אבי בא טרח והגיע לדיון והיא לא התייצבה.
השאלה היא האם מותר לגבות כנגדה את הוצאות הישיבה כפי שנקבע כי מצד אחד היא עוזרת לחייב להשתמט מתשלום חוב של שנים רבות ומצד שני החוב המקורי הוא לא שלה מלכתחילה.
בכל מקרה יש נגדה כבר פסק דין שהיא צריכה לשלם את הוצאות הישיבה ואפשר להגיש את זה נגדה ישירות בהוצל"פ ללא כל בעיה והשאלה היא אם יש עם זה ספציפית איזשהי בעיה הלכתית.
אודה מאוד על התשובה.
תשובה:
שלום רב,
לא ניתן לתבוע או להוציא כסף מהשוכרת, מאותו טעם שכתבנו בתשובה. החיוב לציית לצווים של לשכת הוצאה לפועל, הן צו התייצבות והן צו עיקול, הוא חוב אזרחי ולא חוב הלכתי. וממילא לא ניתן לחייב אדם שסירב לצווים אלו בהוצאות.
יש לציין שאף אם עד או בעל דין סירב לבוא לבית דין רבני לאחר שנדרש, לא מחייבים אותו בהוצאות דיון זה. עיין נתיבות המשפט סי' יד סק"ה וספר סדר הדין פרק י הערה מז.
השאר תגובה