לכבוד הרבנים שליט"א
מה הדין אם עשיתי שאלת חכם בדבר שהיה פשוט לי להיתר מחמת שראיתי כך בספר הלכה שהתחבר ע"י רב מוסמך, וליתר ביטחון שאלתי רב, הרב פסק שהמקרה שהצגתי בפניו לא תואם את המקרה שדובר עליו בספר ולכן הדבר אסור, שאלתי רב אחר על מקרה זה והרב השני מצא סיבת היתר חדשה ולכן התיר לי את העניין.
האם אני חייב לשמוע בקול הרב הראשון ששאלתי אותו מדין חכם שאסר אין חברו רשאי להתיר או שמא היות והשאלה הייתה רק לרווחא דמילתא אי"ז נחשב שקיבלתי עלי את מרותו.
(יש לציין שהשאלה נוגעת לי להפסד ממון ומצבי דחוק)
וכמו"כ רציתי לברר מה הדין בשואל שאלה בהלכה ואין בדעתו לקבל הפסק אלא רק לשמוע את דעתו של הרב ואם ייראה לו לנכון דבריו במילתא דמסתברא יעשה כמוהו האם גם במקרה זה חייב לעשות כדעת הרב או לא
בכבוד רב
תשובה:
במקרה הספציפצי הזה שרב אחד אמר שאינו דומה למקרה ורב שני מצא סיבה שונה להתיר אין בזה דין של חכם שאסר.
אין זה מן הראוי לשאול רב ולהחליט שאם זה ימצא חן בעיני אשמע בקולו ואם לא אלך לרב אחר, והרי על זה אמר התנא "עשה לך רב והסתלק מן הספיקות".
מקורות:
עי' שו"ע יו"ד סי' רמב וחו"מ סי' כה ובש"ך כללי הוראת הנהגת איסור והיתר
