בתורה:
"אֶת חֻקּותַי תִּשְׁמורוּ. בהֶמְתְּךָ לא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָדְךָלא תִזְרַע כִּלְאָיִם, ובֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לא יַעֲלֶה עָלֶיךָ":
[ויקרא יט,יט.]
כנה ורוכב:
בכדי להשביח צמחים, נפוצה כיום שיטת ההרכבה. הרכבה נחוצה בכדי להשביח את איכות הפרי, ולהגביר את יבולו. לדוגמא: כשהצמח המקורי של התפוח הינו חזק – עמיד בפני מחלות ומזיקים, ומתאים לתנאי הקרקע, אך פירותיו אינם איכותיים ויבולם מועט. לוקחים ענף [ייחור] מעץ תפוח מזן שונה, אשר מצד אחד הינו חלש ופגיע בפני מזיקים ומחלות, אך מצד שני נותן פירות רבים וטובים. את הייחור מרכיבים על עץ תפוח הבסיס. בהמשך יתאחדו הרוכב והכנה ויהיו לעץ אחד משובח. הרכבת השניים נותנת צמח שיש לו בסיס חזק – תכונה אותה קיבל מהצמח הבסיסי המכונה 'כנה', ואף נותן פירות טובים – תכונה אותה קיבל מהייחור המכונה "רוכב".
הרכבה:
קיימות מספר שיטות להרכבה. 'הרכבת סדק': בשיטה זו סודקים סדק בעץ הכנה, ונועצים בסדק ייחור – [רוכב] אחד או שנים, שבסיסיהם חתוכים בצורת טריז. שיטה זו היא הנפוצה ביותר בהרכבה על עצים בוגרים. שיטה נוספת היא 'הרכבת עין' – בשיטה זו מקלפים חלק מקליפת הכנה, מחדירים מתחת לקליפה 'עין' מהצמח הרוכב, סוגרים את הקליפה וקושרים.
מותרים בנטיעה?
עץ כלאיים אסור לקיימו ואסור לטפל בו טיפול כלשהו, כגון להשקותו. שהמטפל בו כאילו מרכיבו. האיסור הינו הרכבת שני מינים, אך אין איסור בשני זנים של מין אחד. לכן הרכבת תפוח מזן סמיט על תפוח מזן חרמון מותרת, כיוון ששניהם מין אחד הם ורק הזן שונה.
אגס:
רוב ההרכבות של עצי פרי הינם מאותו המין, בכל זאת קיים מיעוט עצי פרי המורכבים ממין אחר. אחד מהם הוא עץ האגס: כ 90% אחוזים מעצי האגסים, מורכבים מחבוש. במקרה כזה, עץ האגס הינו כלאיים של ממש, שכן חבוש ואגס שני מינים שונים הם. למעשה אסור לנוטעו, אסור לקיימו – ולטפל בו או להשקותו.
ניסיון לתקן:
בשנים האחרונות מנסים אנשי הלכה בשיתוף אגרונומים ומדענים, למצוא זן של אגס אשר ניתן יהיה להרכיבו על כנת אגס הבסיס, ושייתן תכונות ותוצאות דומות לזה של אגס הכלאיים שהורכב מחבוש.
מותרים באכילה?
פירות כלאי השדה, על אף שלוקים על הרכבתם, אינם נאסרים באכילה אפילו לאותו אדם שביצע את ההרכבה – חוץ מכלאי הכרם שנאסרים אף באכילה.
