לתרומות לחץ כאן

לשכנע אדם לעבור על איסור פנויה במקום על איסור נידה

לכבוד הרב שליט"א
במדרשיה שלנו הגיע בחור שנמצא בשלבי התחזקות, הוא סיפר לנו שיש לו חברה, נסינו להשפיע עליו להתנהג איתה ע"פ דיני התורה, אך הנער עיקש ולא מוכן לשמוע, שאלתינו האם יש עניין להשפיע עליו שהחברה תטבול לנידתה, שלכל הפחות ינצל מאיסור כרת, שזה הוא מוכן לקבל על עצמו, או מכיון שזה יכול להתפרש שאנו נתיר לו בידיים לעבור על איסור פנויה שיש הסוברים שהוא איסור דאורייתא ויש הסוברים שהוא אסור מדרבנן, אזי לא כדאי להתערב בדבר ושוא"ת עדיף
(באם אפשר נא לציין מקורות)

תשובה:

לשכנע אדם לעבור על איסור קל במקום איסור חמור אין לתת לזה יד, אולם צריך לדבר על ליבו שיש איסור חמור של נדה שעונשו כרת, ואם מעצמו יגרם שעל ידי זה תטבול אפילו אם לא יפרוש ממנה, הצלנו אותו מאיסור כרת החמור אולם אין להסביר לו שעל ידי כך "עדיף", אלא שאיסור כרת הוא איסור חמור מאד.

מקורות:

בפוסקים דנו בכעין זה לגבי הצלת יחיד או הצלת רבים מאיסור וחילקו בין הצלת יחיד מאיסור חמור על ידי היתר של איסור קל שאסור לעשות זאת לבין הצלת רבים שלפי צורך הדור רשאים בי"ד לעשות זאת, והאריכו בזה הפוסקים לדורתיהם, ואביא כאן מדברי הפוסקים שאספו כעמיר גורנה את דעות הפוסקים בזה עי' בדברי הגרי"א הרצוג זצ"ל בשו"ת (היכל יצחק אורח חיים סימן ל אות ג) שהביא מדברי בעל העקידה וז"ל "וכמה צווח ר' יצחק עראמה ז"ל בעל העקידה (בפרשת וירא), על שרצו להעלים עין מהפרוצים בפנויות, כדי שלא יבואו להכשל באשת איש. ודבריו חוצבים להבות אש, שהחטא הקטן, כשיסכימו עליו דעת הרבים והבי"ד שלא למחות בו, הנה זמה ועון פלילי וחטאת הקהל כולו ולא ניתן למחילה. על אחת כמה וכמה שאין לנו להפקיע איסור דרבנן כדי שלא יעברו הפושעים על איסור תורה", וכיוצא בזה כתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סימן נב ד"ה והנה ודאי) "והנה ודאי להתיר [-אפילו] איסור דרבנן לרשעים שאומרים שאם לא יתירו להם יעברו איסורים החמורים דאורייתא ואף שישתמדו אין לנו לחוש לזה" ושם הביא מדברי החת"ס גם כן כך, והגם שבתשו' אחרת (שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד סימן מז אות יט ד"ה ועיין בדברי חיים) לגבי נטען על הנכרית כתב להקל באופנים מסויימים ששם בדיעבד אם כנס לא יוציא וסמך ע"ד הדברי חיים שג"כ עשה כן, ואף בשו"ת היכל יצחק (אהע"ז ח"א סי' יט) וכן בשו"ת ציץ אליעזר (ח"כ סי' נד) דברו בכעין זה להתיר, מ"מ בכל המקרים הנ"ל היה שעת הדחק גדול ורק בדין נטען על הנכרית משום טעמים מיוחדים שיש בזה ע"ש, כמו כן מבואר האריך בזה בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ז סימן כב אות ה ד"ה עוד זאת) "למדנו מדברי הנו"ב תרתי, ראשית דלעובר בעצמו לא מתירים בשום גוונא איסור קל שהוא בטענה שהדבר יביאו שיעבור על איסור חמור, ושנית דגם משום אחרים ורבים לא מתירים למי שהוא לעבור כדי שהם לא יכשלו כי אם רק בגוונא שהמה אנוסים. וכך מסביר את דברי הנו"ב בשו"ת מחנה חיים חאה"ע ח"ג סי' ו' דכוונתו לומר דלולא שנחשבו הרבים כאנוסים לא היו חוששים להציל אפי' רבים מזידים דכתיב הלעיטהו לרשע ע"ש, הרי דאין להתיר בשום גוונא עבירה קלה שהיא בכדי שהלה לא יעבור במזיד על עבירה חמורה יותר", והביא כן מדברי הנצי"ב ג"כ שלא רצה להתיר בתורת היתר דבר כזה, ועוד האריך בזה בחלק יא (סי' נה) ואם כי על דבריו בחלק יא נחלק עמו היביע אומר (ח"ו יו"ד סי' ג) ובעל ציץ אליעזר הביא תשובתו בסוף חלק יב (בתור הוספות לחלק יא, עמ' רכד) וסיים בעל הציץ אליעזר על כך שמשנתו לא זזה ממקומו ויש לדחות דברי היבי"א, ואולם שם מדובר בעיקר על הצלת רבים מאיסור, ועוד זאת שם מדובר על אדם שבא כבר ומבקש לעשות את הדבר אולם לבוא ולומר לו עשה דבר קל כדי שלא תעשה דבר חמור אין לנו מקור להתיר [ולדוגמא, אף לדעת היבי"א שהתיר שם לשוחט לשחוט עוף שיש שאלה כשרותית עליו ואם לא ישחט לו יערוף האדם את ראש העוף והתיר לשחוט כדי להצילו מאיסור נבילה אע"פ שיעבור עדיין על ספק טריפה, הרי מדובר באופן שהאדם בא ומבקש לעשות לו דבר שבלא"ה היה עושה זאת וע"י פעולת האדם מצילו מאיסור חמור, אולם לבא לאדם שעורף את התרנגול ולהציע לו שישחט לו במקום זאת נראה שאף הגרע"י לא יתיר דבר זה].

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. האם ניתן לומר לו בצורה זו: המעשה שאתה עושה הוא חמור מאוד וכרוך בעבירה של שני איסורים חמורים, אם ברצונך להציל את נפשך מאחד האיסורים החמור יותר עליך לפרוש בימי הנידה -כך לא נתנו שום גושפנקא לאיסור ולא "התרנו" לו כלום.
    בכבוד רב ובתודה

  2. אם יש סיכוי שמחמת כן ימנע לפחות מהעבירה החמורה הרי ודאי שעדיף לומר כן, אולם משאלת השואל ניכר שבמידה ויאמרו לו כך לא יפרוש אף מהעבירה החמורה משום כך עדיף להציל מה שאפשר בלא מתן גושפנקא למעשה האסור החמור פחות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל