במקרה מדובר בין שני אחים שאחד מהם קנה את הגג מהדירה של אביו (להלן: האח) ואח"כ הדבר נודע לשאר האחים, ומשראה האח שהדבר מביא למחלוקת ולא רצה שהדבר יפגע ביחסים שלו עם שאר האחים וכן לא רצה שהדבר יפגע ביחסים בין האחים לבין ההורים החליט לשתף (כלומר למכור את הגג לכל האחים תוך שגם הוא נשאר שותף) את האחים בגג תוך שהוא מבקש מהם שישלמו לו את הסכום (חלק מהסכום) ששילם לאביו תמורת הגג, האחים הסכימו לעסקה ובשטר בין האח לבין שאר האחים נכתב בזה הלשון: אני הח"מ משתף את אחי וכ"ו וכ"ו להיות כולנו שותפים בגג וכ"ו, העניין הוא שמי שחתום על השטר הנ"ל הוא רק האח עצמו ושאר האחים לא חתומים בו (כי הוא נכתב בצורה כזאת), שאלתי היא האם שטר שיתוף כזה שרק הצד המשתף חתום עליו האם הוא תקף מבחינה הלכתית? ולהבדיל האם הוא תקף מבחינת משפטית? האם אפשר לעשות מכירה של הגג (כנ"ל) בצורה של שטר שיתוף?
תשובה:
שלום רב,
מבחינה חוקית גם הסכמה בעל פה על מכירת דבר מה נגד תמורה מסוימת נחשבת לחוזה ומחייב את הצדדים לקיים מי שסיכמו ביניהם. החתימה לא מעכבת כלל רק גמירות דעת.
מצד הלכה, אם האחים כבר שילמו כסף ודאי שיש קנין. גם אם עדיין לא שילמו כסף אם בעל הגג חתם על הנוסח הנ"ל על נייר של עצמו, לכאורה נראה שיש קנין.
בכל מקרה, מצד הלכה אסור לחזור אפילו מדיבור.
מקורות:
חוק החוזים כללי
קנין כסף מבואר בשו"ע חו"מ סי' קצ. יש צורך בכתיבת שטר אבל שטר זה ודאי מספיק לשם כך.
קנין שטר מבואר בשו"ע חו"מ סי' קצא. שטר מועיל ללא כסף אם המוכר לא זקוק לממכר והכסף אינו בוער לו, לכאורה גם מכירה זו שהיתה כדי להיפטר מהמריבה נופל בגדר זה. מספיק חתימת המוכר. הלשון משתף אני נראה שהוא לשון מועיל בשטר, אף שהשיתוף הוא רק תוצאה של פעולת המכירה ולא עצם הפעולה, אבל גם לשון תהא שלך מועיל, כמבואר שם סי' רמה סעיף ג, אף שהוא מתייחס לתוצאה של המתנה.
חזרה מדיבור מבואר מבואר בשו"ע חו"מ סי' רד.
