למה הוצאת זרע לבטלה נחשבת לחטא? הרי הוצאת זרע מונעת סרטן הערמונית,והתורה בעד בריאותו של האדם, וגם לפי היהדות,התינוק, גם כאשר נמצא בבטנה של האישה לא נחשב לאדם כך שגם אם האשה מפילה בחודש 9 לא נחשב כאילו הרגה אדם אז כאשר מוציאים זרע זה כן נחשב להריגת תינוק? וכן גם הזרע יוצא בלילה אם לא נוציא אותו בעצמנו ,אז למה זה נחשב לחטא גדול כל כך? הרי לא רשום במפורש בתורה על כך. ובכל זאת למה?
תשובה:
התורה אומרת על אנשי המבול "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" חז"ל הק' קבלו שהכוונה היא על השחתת זרע לבטלה, ומזה למדו שהמשחית את זרעו הרי הוא עושה כדור המבול, כמו כן לגבי בניו של יהודה שה' המית אותם אומרת התורה "וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו: וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אתו",ה' נתן לנו כוחות כדי שנשתמש בהם לטוב ולא לבטלה, ה' גם מגדיר לנו איך משתמשים בזה.
המידע כי זה משפיע על סרטן הערמונית, לא מוכח ולא ברור, ויתירה מכך במאמר רפואי כאן לא הוזכר אפילו כבדרך אגב את האפשרות של הוצאת זרע כאפשרות לפתרון או מניעה למחלה זו, אולם אף יהיה מחקר כזה או אחר שמקשר על אפשרות מסוימת של מניעת מחלה כזו, ברור שכמו שאדם לא יאכל חזיר כדי להמנע מסכרת כך גם בזה.
אם אדם שומר על עיניו ועל מחשבותיו אין סיבה שהזרע יצא ממנו.
בדבר חז"ל והפוסקים התייחסו באופן מאד חד וברור על האסונות שדבר זה גורם לאדם עצמו ולסביבה אפשר לקרוא על כך בספר "טהרת הקודש" [כאן וכאן] על סיבות וחומר האיסור.
בס"ד
ראיתי את תשובת הרב. אני מכבד מאוד את תגובתו.
אבל לכאורה א: הרב נותן דוגמה על דור המבול ולא נותן דוגמה לדור שלנו. ב: הרב כותב שאם אדם שומר את עיניו ואת מחשבתו לא יצא ממנו זרע לבטלה. הרב למעשה מצוטט משהו על דעת עצמו. אין שום מקור בתורה או עדות על מישהו שיכל להתאפק ולא להוציא זרע חוץ מ 2 יחידי סגולה אם לא יותר. אז מחילה מכבוד הרב הרי זה שקר וכזב. גמרא מעידה שאין אדם ניצל מהרהורי עבירה כל יום. ב. יש מקורות מהזוהר הקדוש שאף אדם לא יכל להגיע למצב בלי אוננות או יציאת זרע מהגוף וזה לא אנושי. ג.הצדיק הכהן מלובלין במשנתו מנחת הצדיק מתייחס לזה לעומק ומעיד שאין משהו בדורינו שניצל מזה. ד: יש התייחסות של הראשית חכמה גם לנושא זה וכולם מעידים שמיים וארץ שלא קיים אדם שיכל להעיד שהוא נקיא מזה.
לכן אסכם לפי דעת רבים לדון לכף זכות.
לא קיים רווק בישראל שלטווח הארוך יכל להנצל מזה בין אוננות ובין קרי לילה זה לא מציאותי. וגם כבוד הרב ללא אישה לא היה שורד בדוק שלנו אפילו שנייה אחת! ( בעיקר המחשבות והפנטזיות על נשים או מספיק אישה אחת לא צריך יותר מאישה אחת בשביל להכשל בקרי לילה) אז זו דעתי האישית עם מקורות.
בנוסף אדם הראשון 130 שנה יצאו ממנו טיפות על מי הוא הרהר? על אישתו? על פייסבוק? או אולי על הנשים בנהר ? או על בעלי חיים חח.
נו באמת זה חטא שכולם חוטאים בו וגם מי שמשחק אותה שהוא נקי מזה יגלו אותו מות כולם והבושה שלו תהיה גדולה ביותר! אני מציע לעשות השתדלות ולא ליפול לעצבות ותמיד לזכור שהאיבר הקטן צריך להיות בריא ופעיל על מנת לקיים מצווה ולהביא ילדים לעולם.
בנוסף הדוגמה שהרב נותן זה דוגמה של תוכי על נושא ער ואונן שההקשר ביחס לרווקים לא מגיע אפילו לקצת מהדיון עצמו . זה לא קשור לרווקים בכלל. ובשום מקום לא מוזכר התייחסות בתורה לאוננות של רווק וגם כבוד הרב יודע את זה.
בנוסף במקומות נוספים בזוהר הקדוש מצויין את המעלה של הרווקים שעושים תשובה על זה. וככה יש מקורות בגמרא שמעידים על העוצמה של רווק שעושה השתדלות על זה. ולכן זה חטא של מלחמה או השתדלות אבל התורה בעצמה יודעת שאין מי שנקי מזה. ואין לזה קשר להסתכלות בנשים. אתם מוזמנים להכנס למקלט ולא לצאת משם 40 יום ותוכלו לראות שייצא לכם זרע מהגוף גם אם לא תראו אף בחורה . בדוק ונצור.
הראשית החכמה מעיד שאין בחור שנקי מחטא וזה טרם זכה להתחתן והוא אמר את זה בדורו מי יכל לחלוק עליו?!
ובבקשה ציטוט עם מקורות : שאדם הראשון בעצמו יצא ממנו זרע. ביאור נוסף לעניין זה ניתן למצוא בסוף פסקא קכא בצדקת הצדיק: "אבל הש"י שם שומרים לשמור שלא יגיעו באמת לזה (הדרגה של שמירת הברית – דרך ארץ-א.ר) עד ביאת משיח, שנאמר בו חיים שאל ממך נתת לו. וכידוע דתיכף אחר חטא דאדם הראשון התחילו הטיפי קרי דחזא לאונסו לצאת ממנו כמו שכתב האריז"ל ומי שלא ראה קרי מימיו על כרחך הוי ימין דוחה ליצר, וגם זה אינו מישוב העולם כמו שאמר בסנהדרין עיין שם ברש"י. ולהיות ממש בדרך ארץ אי אפשר כלל ולכן אמרו בזהר דאין מועיל תשובה לעוון זה, רוצה לומר תשובה גמורה שאז המשפט שיהיה במקום הקילקול דייקא התיקון הגמור אם כן היה מגיע לעץ החיים וחי לעולם ודבר זה אי אפשר קודם משיח." בפסקה זו אומר ר' צדוק כי הזוהר אומר שאין תשובה לעוון זה משום שלא ייתכן שבני אדם יגיעו לדרגה של שמירת הברית עד אשר יבוא המשיח משום שכך ה' יסד בטבע האדם מאז חטא האדה"ר. לאור זאת ניתן לומר כי משמעות האמירה שאין 'דורון' בתשובה לעוון זה היא שמאז חטא האדה"ר הקב"ה שם שומרים שלא יהיה ניתן להתקרב אליו כפי שהאדה"ר היה קודם חטאו. עם זאת, כפי שיבואר בהמשך פשוט שיש תשובה במישור האקזיסטנציאלי ללא 'הדורון'.
אני מסכים שאין אדם שניצול מכך, ולכן לדעתי העיסוק הרב מידי בזה גרוע ורק גורם לחטוא עוד, ככל שאדם ימלא אתר אשו בתורה ובמצוות, וישמור על עיניו באופן הראוי והנורמלי זה ימעט יותר ויותר, ואין לעסוק בכשלונות.
מסכים מאוד עם התגובה של עידן.
יש פשוט עצימת עיניים מול המציאות.
מי ברא אותנו?
אז ככה הוא ברא אותנו.
ישועות גדולות.
נכון, עדיין חובה עלינו להתמודד עם הנסיון כמו כל נסיון שיש לנו, אבל אף פעם לא נכון לעבוד את ה'מתוך חרדה, רק מתוך שמחה ומתוך הנהגות רגילות המקובלות אצל בני תורה, ולא דברים חריגים שמביאים ליאוש ולשברון לב.
השאר תגובה