שלום רב.
ערכתי הסכם עם אדם, שאני נותן לו זכויות יוצרים באיזשהו מוצר, שהוא פטנט רשום על שמי.
בהסכם נקבע, כי הוא משלם לי 10,000 דולר, ובמשך 5 שנים מותר לו, ורק לו, לייצר את המוצר הזה.
בנוסף נקבע, כי מכל יצור, הוא צריך להביא לי ללא תשלום 5 מוצרים.
בחתימת ההסכם, הוא שילם כמובן את ה-10,000 דולר, אך למרות שאנו כבר בשנה השלישית להסכם, הוא מעולם לא הביא לי את ה-5 מוצרים שהוא התחייב להביא.
השאלה שלי, האם זו עילה לביטול ההסכם, לאסור עליו לייצר את המוצר מהיום והלאה? או שמאחר והוא הביא את הכסף מראש, ביה"ד לא יבטל את ההסכם הזה בשביל משהו פעוט יחסית (אציין, כי מחיר השוק לכל יחידת מוצר הוא כ-150 ש"ח).
יצויין, כי בהסכם עצמו, אין שום התייחסות למקרה והוא לא יספק לי את ה-5 מוצרים שהתחייב.
ברצוני לדעת, אם יש לי איזה סיכוי לבטל בעקבות כך את כל ההסכם בדין תורה, בגלל משהו קטן בהסכם שלא קויים. או שדין פרוטה כדין מאה, ואם ההסכם לא קויים מצידו ככתבו וכלשונו, הרי זו עילה בשבילי לבטלו לחלוטין.
אודה לכם על תשובתכם בהקדם האפשרי.
תשובה:
שלום רב,
אינך יכול לבטל את העסקה באמצעות משלוח הודעת ביטול. לדעת חלק מהפוסקים אתה יכול להתרות בו שאם לא יקיים את ההתחייבות תוך יום או יומיים, ההסכם מבוטל, ואם הוא לא יתייחס להתראה יתבטל ההסכם. אבל כאמור רק לדעת חלק מהפוסקים.
לדעתי לא משתלם לך לבטל את ההסכם ועדיף לך לתבוע אותו על קיום ההסכם, היינו לתת לך את המוצרים המגיעים לך. אם תבטל את ההסכם תתחייב להשיב סך 10,000 דולר שקיבלת, ואם יש סעיף בהסכם שהוא על פי היתר עסקה, ייתכן שאף תצטרך להוסיף ריבית והצמדה. ומאידך על שלושת השנים שההוא השתמש בפטנט לא ברור שתהיה זכאי לפיצוי.
מקורות:
השואל מציג שאין התייחסות בחוזה למקרה כזה וממילא אין תנאי מפורש, גם 'עייל ונפיק אזוזי ביומיה' (עיין שו"ע חו"מ סי' קצ סעיף י) מסתמא לא היה. כל מה שיש לדון הוא מצד הנתיבות שם סק"ז שאם הקונה עדיין עומד בסירובו יכול המוכר לבטל מצד אומדנא, ועיין משפט שלום שם. ויש לדון אם בחלק קטן ושולי גם אומרים אומדנא. יש חולקים על הנתיבות, עיין בהגהות רע"א יו"ד סוף סי' קעד.
לענין ההשבה, עיין נתיבות שם שהמקח בטל לגמרי וממילא המוכר חייב להחזיר כל מה שקיבל. לעניין ריבית כשיש היתר עיסקא עיין חוות דעת סי' קסח ס"ק יד.
לגבי דמי שכירות עבור השימוש, בשו"ע חו"מ סי' רלב סעיף טו שבמקח טעות בקרקע חייבים לשלם שכירות, ועיין שם בסמ"ע ס"ק לג שלפי הלבוש החיוב הוא מדין ריבית ולפי דבריו מדין מחילה בטעות. לעניין מקח טעות במטלטלין עיין אור שמח הלכות מכירה פרק טז ה"ח. נידון זה דומה למקח טעות (כשהמקח מתבטל מצד תנאי כתב החוות דעת בסי' קעד סק"ג בשם הפני יהושע שלכל הדעות החיוב הוא מצד ריבית ולא מדין מחילה בטעות, אבל בנידון דידן לא היה תנאי מפורש אלא אומדנא) ויש לדון אם שייך לתבוע שכירות עבור שימוש בטעות בקניין רוחני. עיין שו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' קנז ושו"ת נודע ביהודה תנינא חו"מ סי' כד והגהות ברוך טעם שם.
