לתרומות לחץ כאן

שבועות – "קול ה' חוצב להבות אש" [ב]

השל"ה במסכת שבועות לח. מבאר את הענין של "קול ה' חוצב להבות אש" – שבמעמד הר סיני היו כלל ישראל שומעים וגם רואים בעיניהם – את האותיות של אותו דיבור ששמעו, כי היו נרשמות האותיות ונחצבות בלהבי אש.

והמלבי"ם בספר "ארץ חמדה" פרשת לך-לך, אומר בענין זה ביאור נפלא ומחודש וז"ל.

"וכל העם רואים את הקולות" – שכל דיבור היוצא הולך ובוקע בחלל האויר עד שמגיע לאוזן האדם – ונראה על האויר צורת האותיות מחוקקים וכשאומר ב' נעשה חלל באויר בדמות ב' – ומזה נדע כמה גדול מכתב הקדוש – מכתב אלקים הוא, שהוא כמו שמתחקק על האויר – בקול ההברה והעין אין לה כח לראות דבר זה – אבל במעמד הר סיני שנתפשט מעליהם הגשמיות – היה כח בעיניהם לראות דבר זה עין בעין. עכ"ל.

על פי דברי המלבי"ם מתפרש הפסוק – "וכל העם רואים את הקולות" כפשוטו.

כך גם מתפרשים דברי חז"ל – שבמעמד הר סיני ראו את הנשמע ושמעו את הנראה, האותיות הנשמעות הופיעו בצורת האויר שהן יוצרות – ואם כן ראו את הנשמע – וגם שמעו את אותן אותיות נראות.

על פי דבריו יתבאר מה שהביא במ"ב סי' ל"ב ס"ק קל"ו.

…אבל הרבה מאחרונים חלקו על זה ופסקו דבכל גווני צריך [הסופר הכותב סת"ם] להוציא התיבה מפיו קודם שיכתבנה והטעם כתב הב"ח דכך היא מצות סת"ם – כדי שתהא קדושת הבל קריאת כל תיבה ותיבה היוצא מפי הקורא – נמשכת על האותיות כשכותב אותן בקלף. עכ"ל.

על פי דברי המלבי"ם – שההבל היוצא מדיבור – צורתו כצורת האותיות, הדברים מאירים ושמחים – שעל ידי הדיבור – ההבל שצורתו כצורת האותיות שורה על האותיות ומוסיף להם קדושה.

עוד יתבאר לפי זה מה שכתב ה"נפש החיים" [שער ב' פי"ג] עצה לכונה בתפילה – לכוון שכל תיבה בצורתה ממש – היא העולה למעלה מעלה, כל אחת למקורה ושרשה, לפעול פעולות ותיקונים נפלאים.

וצריך להבין איך על ידי ציור האותיות של הכתיבה – יעלו האותיות של הדיבור?

אמנם לפי דברי המלבי"ם – אכן יש קשר בין צורת האותיות בכתיבה – לבין הבל הפה היוצא בדיבור כל אות כי הצורה הכתובה של האות – היא גם הצורה שלה כאשר היא יוצאת כהבל הפה.

ושוב ראיתי מביאים את דברי הרקאנטי בפרשת וירא [יח, כז] מביא:

…ובשם רב סעדיה גאון ז"ל מצאתי, כי האותיות ביוצאם מן הפה ויקידם ויניחם באויר, פלחוהו כפלח, ונתחדש ממנו דמויות מכוונות מפורדות מבוארות כנגד כח כל אות מהן, הלא תראה במתן תורה הוריד השם יתעלה על ההר אש גדולה בהד והדר מוקפת ענן וערפל וחשך שחור, שנאמר [תהלים יח, ב] ישת חשך סתרו. ערבב הכל באש נראה דמותו בענן כדבר היוצא מחרט ומחוגה יש לו ניענוע התיבה באויר, וראו העם הדבור ודמות האותיות שנאמר [שמות כ, יח] וכל העם רואים את הקולות וגו'. והנה נראה האנוש ידבר ביום קר ביציאת האות מהפה יחתוך באויר ויתחרט בו דמות כדמות האותיות וכו'. ואם תתבונן במאמר זה עד תכליתו תבין עוד טעם לכמה ענינים הנעשים ע"י שם טהרה או להפך. עכ"ל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל