לכבוד הרב השלום והברכה,
הנושא של שאלתי קשור בנושא אישות,
אני מקיים עם רעיתי עם קונדום (למנוע הריון) האם זה זרע לבטלה?
ענין נוסף בשביל למנוע את הנושא הנ"ל קיים ניתוח פשוט של קשירת צינורית הזרע וע"י כך אין פליטה…(זה לא פוגם בהנאה כי מנגנוני הפליטה וההנאה הם שונים…)
כמו כן ניתן בעתיד "לפרום" את הקשירה,אני בן :50 ורעיתי בת:42 ולנו 3 בנות.
תודה מראש
תשובה:
א. יש איסור לשמש עם קונדום מחמת "זרע לבטלה" וראה כאן במקורות חומר האיסור.
ב. קשירת הצינורות יש בזה איסור של "סירוס" אם כי שבחלק מהמקרים זה לא בלתי הפיך [כ-50% מהמקרים זה בלתי הפיך], ואף סירוס לזמן אסור רק במקום פיקוח נפש.
ג. מלבד זאת כיון שיש לך רק בנות ואין לך גם בן הרי שלא קיימת עדיין מצות פרו ורבו [שמקיימים אותה רק על ידי בן ובת], ומשום כך ישנה בעיה הלכתית בעצם המניעה.
ד. במקרה ויש לך היתר מרב מוסמך למניעת הריון, ניתן להשתמש בהתקן תוך רחמי או בגלולות שהינם בטוחות ב99%.
מקורות:
א. שו"ע אבן העזר סי' כג סעיף א "אסור להוציא שכבת זרע לבטלה ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה. [- בפוסקים שם הביאו שמחמת דבר זה נגזר מבול על דור המבול] לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ, ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד. – סעיף ב – אלו שמנאפים ביד ומוציאים שכבת זרע, לא די להם שאיסור גדול הוא, אלא שהעושה זה בנידוי הוא יושב ועליהם נאמר: ידיכם דמים מלאו (ישעיה א, טו) וכאלו הרג הנפש. ואיסור זה הוא איסור תורה וכמבואר באוצר הפוסקים אות א.
כל הוצאת זרע באופן שאינו יכול להכנס לרחם מחמת סיבה חיצונית נחשב כמשליך זרעו "לעצים ואבנים" ונחשב לבטלה, וכמבואר שם בפתחי תשובה, וראה עוד בארוכה בזה בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט סי' נא פרק א) שהאריך בחומר איסור הוצאה ז"ל ובשימוש עם כיס.
ב. איסור סירוס באיש הוא איסור תורה כמובא בשו"ע אבן העזר (סי' ה סעיף יא ואילך) ואף איסור זמני כעין נידון דידן יש לאסור לכל הדיעות, שבסירוס לזמן אמנם נחלקו הפוסקים אם אסור במקום צורך גדול וחשש סכנת עיבור לאשה או מחמת חשש הוצאת ז"ל, ויש שהחמירו וכמבואר בשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' יג) ותשובות והנהגות (ח"ד סי' רו) ולעומת זאת רבים מהפוסקים הקילו וכדלהלן, אולם אף הם כתבו שבנידון דידן יש להחמיר וכמבואר בשו"ת אבן ישראל (ח"ח סי' פ) שכתב שסירוס לזמן יש מקום להקל כתב שם שהיינו דווקא כגון שתית כוס של עקרין שזה בגרמא אבל כשעושים מעשה בידים של קשירת אברי ההולדה אפילו שעושים לזמן כיון שזה מעשה בפועל של סירוס ורק אפשר לפתוח את זה אחר כך זה אסור לכו"ע, וכן נראה דעת האגרות משה (אבן העזר ח"ג סי' טו) שהקיל בכוס של עקרין כשאחר כך כח ההולדה חוזר מעצמו, אך לא כשצריך פעולה להחזירו לקדמותו, וכן נקט בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' קפד) שרק כאשר הכח חוזר לקדמותו ממילא אבל כשצריך ניתוח כדי להחזירו לכחו יש בזה חשש דאורייתא, וכן נראה דעת הגר"ש ישראלי (עמוד הימיני סי' לא) שכשעושה פעולה בגוף אברי ההולדה יש בזה איסור סירוס מן התורה, וכן הוא בשו"ת קנין תורה בהלכה (ח"ב סי' י) בארוכה [וכעי"ז בשו"ת ציץ אליעזר שם פרק ב, אם כי דן שם לגבי אשה ומיקל יותר לסמוך על השיטות דאיסור סירוס באשה הוא מדרבנן, ולכן יודה בנידון דידן שלכל הדעות סירוס איש הוא מן התורה].
ג. אף המקילים במקום הצורך במניעה, אולם יש בזה חשש גדול כאשר הגבר עדיין לא קיים מצות פרו ורבו, והרי פסק השו"ע (אבן העזר סי' א ס"ג) שרק לאחר שיש גם בן וגם בת מקיימים מצות פרו ורבו, וקודם לכן אין לו לישא קטנה או איילונית וכד' וכל שכן לעשות מניעה רק משום שלא רוצים עוד ילדים או חשש רחוק שמעל גיל מסוים יש איזה אחוז קטן של ילדים עם פגיעות [שזה גם אחוז די אפסי שזה קורה].
ד. שו"ת ציץ אליעזר (שם) סוף פרק א, שזו הדרך הטובה ביותר וכן נראה דעת הפוסקים שצויינו לעיל אות ב.
