לתרומות לחץ כאן

דין ייחוד עם אישה נשואה במשרד ציבורי

שלום, אני עובד במקום עבודה ציבורי ומבקשים ממני (כמעט מכריחים) כיהודי שמקפיד על המצוות, לשבת יחד עם אשה נשואה בחדר אחד.
האם מותר? באיזה תנאים?
אציין, שהיחידה בה אני עובד יש בה פרוזדור ארוך עם חדרים ובכל חדר יש דלת.התנועה בפרוזדור הינה במשך כל היום. אנחנו ביחידה כ- 15 עובדים.גם בחדרים אחרים יושבים 2 עובדים ומעלה, מהם בתערובת ומהם לא.
תשובתכם, הינה חשובה ביותר מבחינתי,
אודה על קבלת תשובה במהירות האפשרית כדי שאדע כיצד לכלכל את מעשיי.
אם אפשר גם לציין מקורות.
תודה, אלימלך

תשובה:

אם הדלת נשארת פתוחה וכל אחד יכול להכנס בכל שעה שהיא, מותר לשבת באותו חדר.

אולם למעשה יש לבחון היטב גם בעיני האדם עצמו, כיון שלצערנו רבים חללים הפילה מציאות כזו, ולכן הייתי מייעץ לך להשתדל מאד שלא לפנות לאותה אשה בשמה הפרטי אלא לעולם בתור "גברת כהן" וכד', הדבר מביא לידי כך שלא תהיה אוירה "חברותית" מדאי, וגורם לאי קירוב הנחוץ מאד בעבודה מעין זו.

כמו כן צריך לזכור שאסור להתלוצץ עם אשה זרה וכפי שכתב השו"ע "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה" ואם כי אין צריך להיות ב"מרה שחורה" או שלא לומר "בוקר טוב" וכד', אולם לא לגרום לקירבה יתירה וכפי המבואר בשו"ע.

מקורות:

שו"ע אבן העזר סי' כא סעיף א, וסימן כב סעיף ט, ובדברי סופרים שם.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. “צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה”

    מה הפירוש- ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו , הפירוש המילולי/מעשי?

  2. ואסור לשחוק עימה- מה ההגדרה של שחוק? אם למשל מדברים והיא מספרת על חוויה מצחיקה שהייתה לה, גם זה בכלל לשחוק עימה? ואם כן- איך יוצאים מזה בצורה נעימה?
    בכלל,כדי להימנע מהבעייתיות הנ"ל, עד היום סיגלתי לעצמי ביחסי אנוש עם נשים בעבודה יחסים של ריחוק בפן הזה של כמו יחסי פקוד מפקד בצבא- יחס של דיסטנס, כלומר יחס חביב אבל ריחוק רגשי בלי יחס חברות, אלא יחס של דרך ארץ וכבוד, בלי פלישה הדדית לחיים האישיים. זה בסדר? ובכל פעם שיש "זליגה" לכיוון השיחה של חיבה, אני משדר ריחוק וחוסר רצון "להעלות מדרגה" בקרבה ביחסים, אלא להישאר ביחס של "בוקר טוב" מה נשמע, יחס טכני, חביב אומנם, אך כלל לא חברותי וזליגה לתחום האישי,המשפחתי וכו', כמובן שאם האישה היתה חולה, או מישהו ממשפחתו, או לפני חג, אירוע משפחתי וכד' אז אני מאחל מזל טוב או מה שזה לפי העניין, אך לא נכנס בקשרי ידידות.
    זה ההדרכה הנכונה, אם לא- אשמח לשמוע מה כן, תודה

  3. תודה.
    ולגבי עצם השאלה, רק להעשיר את הידע-
    אם למשל מדברים והיא מספרת על חוויה מצחיקה שהייתה לה, גם זה בכלל לשחוק עימה? ואם כן- איך יוצאים מזה בצורה נעימה?

  4. ואם אני נמצא במצב שהנשים איתם אני עובד מתייחסות אלי או לפחות בדימוי שלי איך שאני נתפס בעיניהם ומה שחושבות עליי ואני מרגיש את זה ביחס שלהם כלפיי זה דימוי של אדם קר ומרוחק שמעדיף לא "להתערבב" אלא לשמור על יחסי דיסטנס,אך יחד עם זאת אדם נעים הליכות ומתחשב, אך לא כזה שאפשר לדבר איתו על הא ועל דא- אלא יודעים שאיתי זה רק עניינים טכניים בלבד ודרישות שלום נימוסיות פשוטות סימן שאני מרוחק מאוד מאוד מהנשים לפי עיקר הדין?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל