לתרומות לחץ כאן

גבאי צדקה המפקיד את הכסף בחשבון בנק אישי

לכבוד הרבנים המשיבים שליט"א שלו' וברכה

מי שהוא גבאי צדקה כאן בקנדה ומכניס הציקים שמקבל לתוך חשבון שלו בבנק כאן ומזה הוא מחלק לעניים במשך השנה חלק העניים מפה וחלק מזה הוא מעביר לחשבון בנק שלו בארה"ב לחלק שם לעניים.

והמנדבים מרשים לו להשתמש בהכסף בנתיים עד שיצטרך להוציא כל הכסף שקיבץ.

הנידון הוא מתי נחשב שהוא לוה מממון העניים ומתי נחשב שהחזיר להם היות וחשבון הבנק בין בקנדה ובין בארה"ב הם שלו פרטי ויש הרבה נפק"מ לע' ריבית כי השער משתנה כסדר בין ארה"ב וקנדה. וצריך בירור מתי חל ההלואה ומתי חל החזרה כגון שלוה מהחשבון שלו בבנק אלף דולר קנדיים ובעוד חדש הוא מחזיר כו"כ מעות ארה"ב לחשבון שלו בארה"ב ע"פ שער של דולר הקנדי ועד שמוציאם ליתן לעניים שם משתנה השער האם נחשב כפרע לעניים בשעה שהכניס לחשבונו או רק משעת שניתן לעני וכד' תן מלחכם ויחכם עוד.

אשמח אם תוכלו להשיב לי ע"ז

תשובה:

שלום רב,
לדעתי נראה שכל הזמן שהכסף נמצא בבנק הרי זה הלוואה, גם אם לא השתמש בכסף כלל, ואינו נפטר מאחריות עד שימשוך את הכסף מחשבונו וייזכה לעניים את הכסף או יעביר לחשבון העניים.
נימוקים:
הטעם הוא שהרי הפקדה בבנק נחשבת להלוואה שהרי הכסף אינו בעין, ושעבוד הבנק הוא לבעל החשבון בלבד ולא משנה מהו מקור הכסף. ואם כן בהכרח לומר שבעל החשבון חייב לעניים.
עיין עלון המשפט גליון 34 דין 2 שאם התורם הלווה כספי צדקה לאחרים הרי הוא מתחייב באחריות עד שיגיע ליד העני או ליד הגבאי. גם גבאי צדקה שיש לו רשות להשתמש לא זכו העניים בכסף, שהרי אם זיכה את הכסף לעניים שוב אסור לו להשתמש עד שיקבל רשות מהעניים. וממילא דינו כלווה מן התורם, או לפחות כהתורם עצמו שהלווה לאחרים שהרי ההפקדה בבנק היא הלוואה.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. אני רוצה לתקן מה שכתבתי, אמנם בשו"ע סי' רנט סעיף א כתוב שאסור לגבאי צדקה להשתמש בכסף, אבל בפתחי תשובה שם סק"ד כתוב "כתב בספר חמודי דניאל כ"י בזמנינו נהגו להקל בזה אפשר כיון שנהגו כן לב ב"ד מתנה עליהן".

  2. לכ' נראה שהמחבר מיירי שהגבאי זכה בהכסף לעניים ולכן א"א ללוות בלי רשותם אבל בניד"ד שלכ' אין זכייה בהציק עבור העני ונמצא שהכסף שייך לתורם ותו תלוי בדעת והסכמת התורם שאם לא יקפיד מותר ללות גם בלי שלב ב"ד מתנה. ואגב צ"ע האם סברת לב ב"ד מתנה מספיקה להפוך אותו לשומר שכר (כדין נפקד שמותר לו ללוות הכסף שנעשה שומר שכר על הכסף אף לפני שלוה). והגם שבצדקה בלא"ה פטור מדיני שמירה כבסי' ש"א מ"מ בציור שיש עניים ידועים או כד' ממון שיש לו תובעין האם ייחשב כלוה אע"פ שאין דעתו כלל ללות כיון שאין העני זה שמרשה לו רק הלב ב"ד.

  3. מה שהערתי אתמול בלילה כתבתי בקיצור ולא ביארתי כונתי. והשאלה בקיצור היא איך להתנהג בזה למעשה. כלומר שאם נניח שאין הגבאי זוכה בהכסף לצורך העניים (אי מפני שאין יכול לזכות בהציקים עבור העני או מפני שאין בדעתו עדיין לזכות להם כי רוצה להשתמש בו) נמצא שהוא לוה הכסף מהתורמים (והתורם יכול לחזור בו מן הדין ולדרוש כספו בחזרה אי לאו שיש כאן צד נדר ?). וכפי שכתבתם בעצמכם אפילו לא ישתמש בהכסף מ"מ הוי הלואה. נמצא הפרעון כלפי התורם חל רק בשעה שנותנו לעני, ומעתה אם הגבאי יעביר הכסף לארה"ב וממילא נחלפים לדולרים של ארה"ב ואח"כ ירד השער של דולר ארה"ב יצטרך הגבאי לשלם מכיסו לעניים???. ובקיצור מה העצה לגבאי צדקה זה שיצא יד"ח ולא יצטרך להחזיק חשבון כל הזמן מתי ניתן הכסף לעני ומה היה השער אז ופשוט שלא שייך לזכות הכסף לעניים כי מדובר הכל בציקים ובחשבונות הבנק.
    המצפה לתשובה

  4. בינתיים יש לי להציע שתי אפשרויות, אם בעתיד יהיו לי עצות אכתוב אי"ה
    א. לפתוח מוסד או עמותה של צדקה ולפתוח חשבון בנק למוסד בארה"ב ולהעביר את הכסף לאותו חשבון בנק.
    ב. כל פעם שמעביר כסף לחשבון בנק בארה"ב שיבקש מחבר לקבל קנין ממנו עבור העניים שהוא מתחייב לעניים כך וכך דולר ארה"ב במקום הדולרים הקנדיים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל