לתרומות לחץ כאן

מיתת תלמידי רבי עקיבא ובן כוזיבא

לפני מספר שנים התוודעתי לסדרת מאמריו המופלאים וההשקפתיים של מרן הגאון רבי יוסף אליהו הענקין זצ"ל, מגדולי הפוסקים שבארה"ב והאיש שעל שמו קרוי כולל האברכים הגדול ביותר באלעד, כולל "מדרש אליהו". באחד ממאמריו של הגרא"י הענקין, שנערכו על ידי ידידי ראש הכולל הגר"ש מילגרום ואנוכי (מאמר "ספירה ול"ג בעומר"), כותב הוא דברים שהיו מופלאים לדעתי. וכך כותב הרב הענקין זצ"ל: "למרות שבגמרא (יבמות ס"ב, ב) משמע שתלמידי רבי עקיבא מתו על מיטותיהם במיתת אסכרה רח"ל, הרי מורגל בפי העולם שתלמידי רבי עקיבא השתתפו במלחמת ביתר בימי בן כוזיבא, שלפי דברי הרמב"ם היה רבי עקיבא נושא כליו של בן כוזיבא. ואף שבש"ס שלנו לא מצאנו רמז לזה, אבל במדרש איכה נמצא, שרבי עקיבא היה אומר על בן כוזיבא שהוא מלך המשיח, ואחר כך נואש ממנו. "ומגבת ועד אנטריפס", מקום מיתתן של תלמידי רבי עקיבא, היה זה לפי דבריהם מקומות המלחמה, ושם ניתנו לקבורה".

אלו הם דבריו המופלאים של הגרי"א הענקין זצ"ל ואני ניסיתי לתהות על קנקן הדעה הזאת, אך ללא הצלחה יתירה. איזכור נוסף לדעה זו מופיע ב"דורות הראשונים" של הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי זצ"ל, המביא דעה זו בשם החוקר המשכיל גרץ, כאשר הוא עצמו טוען בתוקף שרבי עקיבא התערב במעשי בר כוזיבא בהתערבות מוגבלת ביותר, למרות שמדברי הרמב"ם נראה בפשטות לא כך.

פרשיית בר כוכבא- בר כוזיבא נושאת בחובה מספר תהיות, הקשורות לסתירות בין דברי חכמינו ומפרשינו בנושא. פולמוס ארוך נכתב על יחוסו של בר כוזיבא, האם היה אחד ממשפחת הורדוס, מצאצאיו של דוד המלך ע"ה או בן תערובת, מזרע דוד ומזרע הורדוס יחדיו. נידון נוסף הוא שאלת ההתייחסות לנשמתו וקדושתו של בר כוזיבא. לדעת רבנו רבי יעקב ששפורטש זצ"ל היתה לבן כוזיבא נשמה מהסטרא- אחרא, בדומה לנשמתו של שבתי צבי. מדברי הרמב"ם אנו למדים שבר כוכבא היה חכם וצדיק וראוי למלוך כמשיח, והאדמו"ר ה"ויואל משה" מסאטמר זצ"ל כותב כי נשמתו היתה קודש ורק מעשיו הובילוהו להיכן שהובילוהו.

המפרשים, בעיקר מפרשי הרמב"ם, דנו האם המשיח צריך להוכיח באותות ובמופתים שהוא המשיח, כאשר הרמב"ם סתר לכאורה את דברי עצמו בעניין, באזכוריו על משיחיותו של בר כוכבא ורבי עקיבא "נושא כליו". גם על קביעה זו של הרמב"ם, שרבי עקיבא שימש כנושא כליו של בר כוזיבא, עוררה פולמוס תורני נרחב. כאשר ה"כסף משנה" תוהה על מקורו של הרמב"ם.

נושא נוסף שהטריד אותי מילדותי, הוא מדוע נאסר על אדם מישראל להכריז על עצמו כמשיח, כאשר האדם עצמו יודע את האמת שהוא אינו המשיח, ומהו אם כן, חסרונה של הכרזה זו?! האם זאת עבירה להיות משוגע?…

פתרון השאלה הגיע לו לא מזמן, כאשר ראיתי את דברי הרמב"ם בהלכות מלכים, המספר שמכיוון שבר כוכבא אמר על עצמו שהוא המשיח והוברר שהוא שקרן, הרגוהו חכמים- ושוב התפלאתי: מדוע הרגו אותו אם טען שהוא המשיח?!

ואכן, הרמ"ה (סנהדרין צ"ג, א) מתקשה בדבר וכותב כי כיוון שהמשיח הוא גם נביא, ואדם שאומר על עצמו שהוא נביא, והוא נביא שקר, הרי חייב הוא מיתה. גם הרמב"ם עצמו באגרת תימן כותב כי "המשיח נביא גדול מאד ומי שאומר על עצמו שהוא נביא, אם נמצאת נבואתו מוכחשת, הוא חייב מיתה".

כך שראו הוזהרתם. אל "תמציאו", חלילה, שאתם המשיח. חוץ מבית משוגעים, גם תהיו חייבים מיתה בבית דין…

אכן, התנא הקדוש רבי עקיבא- טעה!!

מעיון בדברי רבותינו הקדושים, העוסקים בסוגית משיח השקר בר כוכבא, אנו למדים כי נוקטים הם בלשונם שהתנא הקדוש והנורא רבי עקיבא, אבי התורה בעל-פה, טעה בנושא בר כוכבא בכך שחשבו למשיח. הלשון "טעות" מופיעה בהרבה ספרים קדמונים, ונציין אחד מהם, הלא הוא ספר "כל החיים" לרבי חיים פאלאג'י זי"ע הכותב כי "מי לנו גדול מרבי עקיבא, וטעה בבן כוזיבא… וכי בשביל זה חס ושלום יהיו נוגעים ברבי עקיבא ובכבוד תורתו? חלילה מלומר כן!!".

כשיצא לאור הספר "משיחי השקר ומתנגדיהם", יצאה קבוצה מסוימת נגד פרסום הספר, בטענה שכיצד אפשר לכתוב שהתנא האלוקי רבי עקיבא טעה.

מחבר הספר הרב המבורגר ניגש אל מו"ר מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א ושטח לפניו את הטענות. הגר"ח השיב כי אלו דברי אמת שרבי עקיבא טעה בחושבו שבר כוכבא הוא המשיח ושכך מוכח מדברי הרמב"ם. "וכל אדם יכול לטעות, וחז"ל אומרים שמשה רבנו טעה ושאחיה השילוני טעה (ראה רש"י במדבר ל"א, כ"א וסנהדרין ק"ב, א'), וגם רבי עקיבא טעה. אז מה?! כל אדם, גדול ככל שיהיה, יכול לטעות!" אמר הגר"ח קנייבסקי שליט"א.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. מה עם הסוגיה בירושלמי? בעוד שבבבלי יש התייחסות מועטה לבר כוכבא בירושלמי יש קטע ארוך מאוד ומפורט שסותר את הכתוב בבבלי! אני מפנה אותך לירושלמי תענית פ"ד הל"ה לעיין במה שכתבו החכמים שחיו במקום שבו קרו המאורעות. איך תיתכן סתירה כזו בין הבבבלי לירושלמי? חפש אפילו באינטרנט מאמרים על ההבדלים בין שני התלמודים בכל הנוגע לאירועים לאומיים.

  2. אעפ"י שהמאמר פורסם לפני כמה שנים ובטוחני שכבוד הרב מצא את מקור דבריו של הרב הענקין זצ"ל אומר את מקורו למען הקוראים וביקור הוא איגרת רב שרירא גאון נוסח ספרד שם מובא שמתו בשמדא דהיינו מלחמת בר כוכבא.

  3. הם אומרים, שתלמידי רבי עקיבא מתו, במלחמה של בר כוכבא.
    איפה זה כתוב? ואיך זה מסתדר עם דברי הגמרא האומרת, שהם מתו באסכרה וכו'?
    כתוב באיגרת רב שרירא גאון, שהיה שמד על תלמידי רבי עקיבא. אמנם אני לא כ"כ מבין, מה הקשר בין השמד, לבין המלחמה? שמד, זהו שמד. העברה על הדת. אבל הם טוענים, שהם השתתפו במלחמה. הרי בר כוכבא, עשה את המלחמה כנגד הרומיים. זהו מי שחכמים קראו לו, בר כוזיבא. כנראה, בגלל שהוא היה בבחינת 'דרך כוכב מיעקב'. הרי רבי עקיבא חשב, שהוא המשיח. אבל לאחר מכן התברר, שזה כזב, שהוא משיח שקר. הכל היה שקר וכזב. לכן חז"ל קראו לו 'בר כוזיבא'. בכל אופן, לענ"ד לא כ"כ מסתבר, שהם השתתפו במלחמה. וכי עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, עזבו את הישיבה, והלכו לצבא? כולם? והרי כתוב [ירושלמי פ"ד דתענית], כי בר כוזיבא לקח לצבא שלו, רק מי שהיה גיבור גדול, אשר היה עוקר ארז מהלבנון, תוך כדי הרכיבה על הסוס. רק אחד כזה, הצטרף לצבא שלו. הם היו גיבורים עצומים. נו, וכי כל העשרים וארבעה אלף תלמידי רע"ק, היו כאלה גיבורים? הדבר נשמע לי משונה. אבל, אולי בכל זאת יש כאן משהו? צריך בדיקה.
    הדבר מובא, בספר כתבי אבא מארי, להר"ר שמואל וואלקין [דף ש"ג]. תשמעו את הסגנון שלו, גם הסגנון קצת לא מוצא חן בעיני, למרות שנראה שהוא שייך לציבור החרדי.
    הוא כותב כך, מוצאים אנו סתירה בהמאורע של ל"ג בעומר, כי לפי הגמ' מתו תלמידי ר"ע מפני שלא נהגו כבוד, ורב שרירא גאון, ההסטוריון הקדמון, (אינני יודע, סגנון זה נראה קצת משונה. לא מקובל אצלינו. 'ההסטוריון הקדמון'. בכל אופן, זאת לא הלשון שלנו). כתב בפירוש 'והוה שמדא על התלמידים של ר' עקיבא'. דהיינו, שחלק מהם נפל במרד מלחמת בר כוכבא, וחלק הנשאר לפליטה נהרג בתקופת השמד שלאחריה, על השתתפותם במרד. ואמרתי, כי שניהם אמת צדקו יחדיו. הכליון היה ע"י המרד, אבל הסיבה שגרמה לכליה "טוטלית" כזו, שלא נהגו כבוד, הבאה מתוך אהבה וטובת עין. ולו היתה שוררת אהבה, לא הומתו כ"כ. עד כאן.
    לפי דבריו, שני הדברים הולכים ביחד. הם בעצם מתו במלחמה, אבל העון היה, בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה. זאת הסיבה, שהם מתו במלחמה.
    בספר מבשר טוב, כתב את הדברים, יותר באריכות. אבל כיון שכבר הזמן קצר, נעמוד כאן, ובל"נ נדבר על כך בפעם אחרת.
    אמנם, יש קצת בסיס לכך, כי הרמב"ם אומר בהלכות מלכים [פרק י"א הל"ג], שרבי עקיבא היה נושא כליו של בר כוזיבא. בפשטות, נושא כליו היינו, נושא כלי זיינו. כגון, המובא לגבי אבימלך בספר שופטים, וכן לגבי יהונתן, ולגבי שאול, בספר שמואל. וכי רבי עקיבא, היה נושא את כלי מלחמתו של בר כוזיבא? אכן, אם רבי עקיבא השתתף המלחמה, אז מסתמא גם תלמידיו השתתפו.
    הדבר אינו כ"כ פשוט, כיון שלדעת מהר"ץ חיות [אמרי בינה סי' ו' בהערה], מה שהרמב"ם כותב בהלכות מלכים 'נושא כליו', אין הכוונה לכלי מלחמה, אלא שזאת לשון מליצה, ופירושו שהוא תמך בו בכל עוז. הוא לא נשא את כליו ממש, אלא שרבי עקיבא אמר שבר כוזיבא הוא המשיח, אפילו שחכמים אחרים חלקו על כך, עד שלבסוף הוא נהרג. א"כ, אין כ"כ בסיס לדבר זה, אבל אולי בכל זאת טמון כאן איזה עניין, ועלינו לברר אותו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *