יש לי חבר חרדי ועוד לא התחתנו כי המצב כרגע לא נוח. הוא אמר לי שאפשר לסמוך על דעת הרמבן (אני חושבת שכך הוא אמר) שאני יכולה להיות מיוחדת לו (משהו כזה ) כמו פילגש
לפני חודשיים עברנו לדירה ביחד ואנחנו חיים ביחד גם בעיניני אישות יש לי ויכוח עם החבר ואני רוצה לשאול גם אותכם:
האם בתור רווקה אני חייבת לשמור שבעה נקיים או שאני יכולה לטבול שבוע לאחר הראייה הראשונה? כמודומני רווקה אינה שווה כמו נשואה
תשובה:
חלילה !! חלילה !! מה את עושה?? נכשלת ומכשילה.
א. מבואר בשו"ע (אבה"ע סי' כו סעי' א') "אין האשה נחשבת אשת איש אלא על ידי קדושין שנתקדשה כראוי, אבל אם בא עליה דרך זנות, שלא לשם קדושין, אינו כלום. ואפילו בא עליה לשם אישות בינו לבינה, אינה נחשבת כאשתו, ואפילו אם ייחדה לו, אלא אדרבא כופין אותו להוציאה מביתו".
ונחלקו הראשונים אם כשבא עליה דרך זנות האם עובר בזה על איסור דאורייתא "לא תהא קדשה" או לא. לדעת הרמב"ם עובר, (והאחרונים כבר דנים האם לשיטתו גם במיוחדת לו עובר על איסור דאורייתא). אולם לדעת הרבה ראשונים (ובהם גם הרמב"ן) אין בזה איסור דאורייתא כמו שאנו מוצאים בתנ"ך שהיו פלגשים, (ולדעת הרמב"ם פילגש הותר רק למלך).
וכתב שם החלקת מחוקק את דעת הראשונים: "אלא ודאי אין קדשה אלא המופקרת לכל אדם אבל המיחדת עצמה לאיש אין בה מלקות. והמגיד משנה כתב שאפשר לומר שבעילת פנויה היא בעשה וכו' עכ"ל. ואף לדברי הראב"ד אסור ביאת פנויה מיהא מדרבנן דהא אפילו יחוד פנויה גזרו בב"ד של דוד ואפילו ההסתכלות בה אסור מדברי קבלה הרי הכתוב אומר ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה".
א"כ מסכם החלקת מחוקק את השיטות, יש אומרים איסור דאורייתא – לאו שלא תהיה קדשה, יש אומרים איסור דאורייתא – עשה, ויש אומרים איסור דרבנן. שהרי מצינו שגזרו אפילו יחוד עם פנויה.
ב. אין שום היתר לא לרווקה ולא לנשואה להיות באישות בלי חמישה ושבעה, או בלי ארבעה ושבעה לדעת מר"ן השו"ע. אבל יש ויש הבדל, לרעת הרווקה, שלרווקה אסור להיות עם מישהו אפילו אחרי ארבעה ושבעה. וכבר ידוע החרם וקללה שעשה הריב"ש, על פנויה הטובלת. ההוראה לכל הרבנויות והבלניות היא לא לאפשר טבילה לרווקה. אני מקווה שהדבר ייתפס במהרה, ותינצלי את והוא מהאיסור.
אימרי לו, שהרב אמר שאין שום היתר, והרב אמר שהוא יודע ללמוד לא פחות ממנו (מהבחור). אימרו לו גם שאת יודעת שמשלמים על זה אח"כ, ה' יתברך לא נעלם מהעולם, וחבל שיהיה קשה בחיים אחר כך.
ובכן: עד החתונה – אין כלום !!.
אם לא תגידי לו כך חד משמעית, לא תעמדי בזה לא את ולא הוא. היצר הרע חזק מכם. רק ניתוק מוחלט עד החתונה – יציל אותך.
הרב אליהו בר שלום
דיין ומו"צ שכ' רמת שלמה בעיה"ק ירושת"ו
צר היה לי לראות שאת פותחת את מכתבך באמירה יש לי חבר חרדי, וכו'.
הבה ונתבוננה מהו שורש המילה "חרדי" ובכן: פשוט שהוא מלשון חרד, דהיינו חרד לדבר ה'. חרדי אינו נמדד בלבוש, או בידיעת "טריקים" כאלו או אחרים איך חעבור על דבר ה' ולנקות את המצפון.
אין שום היתר שבעולם כיום לחיות עם אשה ללא חופה וקידושין, וזאת הסיבה שגזרו שרווקות לא תטבולנה כדי שלא יכשלו בהם, באמירה שזה איסור קל כי אין כאן את איסור הכרת שיש ללא טבילה.
אבל גם אחרי טבילה עדיין אין היתר, ומי שמנסה למצוא היתר כזה או אחר ודאי שאינו חרד לדבר ה' ולא שומר תורה ומצוות יקרא אלא נבל ברשות התורה.
מספרים כי בישיבת מיר באו וסיפרו לרבי ירוחם ליוואיץ' זצוק"ל המשגיח, על שני בחורים שנכשלו באיסורי עריות, קרא המשגיח לכל אחד מהם, הראשון הסביר שנכשל משום שיצרו תקפו, והוא לא עמד בפיתוי והוא נכשל עם גויה, וכידוע כל הבועל ארמית קנאים פוגעים בו, דהיינו שבעיקרון הוא בן מוות, אך רבי ירוחם השאיר אותו בישיבה, כמובן שהדריך אותו נכונה בדרכי התשובה. השני סיפר למשגיח על כך שזו בת ישראל כשרה שאף ספרה נקיים וטבלה ולכן אין חטאו כ"כ נורא, והמשגיח סילק אותו מהישיבה מיד באומרו מי שמסוגל להתגבר על יצרו שבוע שלם ומתכנן את העבירה במשך שבוע ובשלוות נפש עובר על דבר ה' אין מקומו בישיבה כלל.
כולנו נכשלים בחטאים, ואין צדיק אשר יעשה טוב בארץ ולא יחטא, אך לתכנן את החיים לחיות בחטא ועוד להביא לכך סימוכין מהתורה – אכן, ישראל כשהן יורדין, יורדין עד לתהום.
למעשה אין שום הבדל בדיני טומאה בין נשואה לרווקה.
הרב יהודה ליב אוירבך
אדם שמגדיר את עצמו חרדי ומוכן לקחת פילגש – אינו חרדי וראוי לברוח ממנו כמה שיותר מהר.
השאר תגובה