לתרומות לחץ כאן

הלכות ומנהגי ימי העומר

כתב בספר ליקוטי דינים שנהגו ישראל לא להסתפר בימי העומר וזאת משום שבימים אלו נפטרו עשרים וארבע אלף תלמידי ר' עקיבא ואנו מתאבלים על פטירתם, וכתב שיש נוהגים עד יום ל"ג בעומר וביום ל"ג בעומר מסתפרים וטעמם כי ביום זה פסקה מיתתם של תלמידי ר' עקיבא ואמר לי אבי שליט"א שכך נהגו בבוכרה, ונראה שהנוהגים כדעה זו ראוי שכאן בארץ ישראל יסתפרו ביום ל"ד בעומר כדעת מרן השו"ע. ויש נוהגים כדעת רבנו האר"י ואינם מסתפרים מפסח ועד שבועות שהם שבעה שבועות וכתב שטעמם ששבעה שבועות אלו הם ימי דין ועם ישראל בשבועות אלו מקדשים ומטהרים עצמם לקראת היום הגדול יום חג השבועות, שבו קבלנו את התורה הקדושה, כמו שביציאת עם ישראל ממצרים טהרו עם ישראל את עצמם בשבעה שבועות אלו, מטומאת מצרים ומטומאת עבודה זרה שהיתה בהם, והוסיף שיש טעמים נוספים על דרך הסוד. ובשו"ת אור לציון כתב שיש לנהוג כדעת האר"י שלא להסתפר עד ערב חג השבועות.

נשים מותרות להסתפר בימי העומר

הסרת שערות מכל חלקי הגוף גם אסורה בימי העומר כדין תספורת.

וכתב עוד בספר ליקוטי דינים שנהגו כי בימי ספירת העומר לא נושאים נשים וגם זה מדין האבלות של ימים אלו וכתב שדין נישואין כדין תספורת שהנוהגים שלא להסתפר עד ל"ג בעומר אינם נושאים נשים עד ל"ג בעומר, ואלו הנוהגים שאינם מסתפרים עד חג השבועות אינם נושאים נשים עד חג השבועות. אמנם נראה לי שלעניין נישואין אפשר להקל מיום ל"ד בעומר ואילך גם לנוהגים להחמיר בתספורת עד חג השבועות וזאת משום שרוב הפוסקים גם אלו שהחמירו בתספורת עד שבועות בעניין נישואין הקלו שביום ל"ד מותר להינשא, והטעם כי תספורת הוא עניין מיוחד על דרך הסוד שהשיער מסמל את עניין הדינים ואין זה נוגע לעניין נישואין ולכן נראה למנהג הספרדים שמיום ל"ד לעומר ואילך מותר לשאת אשה,

אמנם לערוך מסיבת אירוסין ושידוכין מותר לכתחילה. ורק יזהרו בשמחת האירוסין לשיר בפה בלבד ולא בכלי נגינה.

בימי ספירת העומר אסור לשמוע מוסיקה ושירים המלווים בכלי נגינה גם אם שומע מקלטות ודיסקים, ודין זה עד ל"ד בעומר מכל מקום שירה בפה כשהיא בדרך הודאה להשי"ת ללא כלי נגינה מותרת.

כתב רבנו יוסף חיים בספרו אורח חיים האהבה והאחדות היא צריכה לישראל בכל עת וזמן, אך בימים אלו צריכים אזהרה ביותר להתרחק מכל ריב ומחלוקת. כי כבר ידעת מה שגרם לתלמידי ר' עקיבא בימים אלו. וה' יתברך יעזרנו על דבר כבוד שמו תמיד אמן.

מקורות: שולחן ערוך סימן תפ"ט, מגן אברהם סימן תצ"ג, סידור בית עובד, שו"ת אור לציון, שערי תשובה סימן רע"ח, שער הכוונות, חזון עובדיה – פסח, שו"ת יחוה דעת.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל