לתרומות לחץ כאן

גזירת קטניות בפסח

מדין תורה ומדרבנן:

מדין תורה ואף מדרבנן, איסור חמץ  קיים בחמשת מיני דגן בלבד, שהם חיטה שעורה שיפון שיבולת שועל וכוסמין. ואילו שאר קטניות אינן מחמיצות כדברי הרמב"ם: "אורז ודוחן וכיוצא בהן – אין בהם משום חמץ, אלא אפילו לש קמח אורז ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח כמו בצק שהחמיץ, הרי זה מותר באכילה, שאין זה חמוץ אלא סרחון"  


 

טעמי הגזירה:

א] בספר מצוות קטן אומר רבנו פרץ: ועל הקטניות וכיוצא בהם, רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל. מיהו קשה הדבר מאוד להתיר דבר שנוהגים בו העולם איסור מימי חכמים הקדמונים… ולכך נראה לקיים המנהג ולאסור כל קטנית בפסח ולא מחמת חימוץ… אלא מטעם גזירה הוא שכיון שקטנית מעשה קדרה הוא, ודגן אף הוא תבשיל קדרה, ואם נתיר קטנית אולי יבואו להחליפה ולהתיר אף דייסת דגנים… וגם יש מקומות שרגילים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים, וקיים חשש שאם נתיר פת קטנית יתבלבלו ויאפו פת דגנים.  

וכן כותב רבי שניאור זלמן בעל ה"תניא" בשולחן ערוך הרב: "נהגו במדינות אלו שלא לאכול בפסח תבשיל של אורז ודוחן ופולין ועדשים ושומשמין ושאר מיני קטניות אפילו ביו"ט אחרון, לפי שבדורות האחרונים רבו עמי הארץ שאינן בקיאין באיסור והיתר, ואם יראו שאוכלים בפסח תבשיל של מיני קטניות, יטעו להתיר גם כן תבשיל של מיני דגן, הואיל וכל השנה דרך לעשות תבשיל ממיני קטניות כמו שדרך ממיני דגן, ידמה בעיניהם שדינם שוה בפסח. לפיכך נהגו לאסור הכל.

 

טעם נוסף לגזירה:

כפי שכותב מרן הבית יוסף [סימן תנג] "פעמים שהקטניות מעורבות בתבואה ואי אפשר לבררן יפה"

ובשולחן ערוך הרב כתב: כל מיני זרעים המותרים בפסח צריכין בדיקה רבה קודם שיעשה מהם תבשיל, לברור מהם גרעיני דגן שדרכן להימצא ביניהם.


אשכנזים / ספרדים:

אמנם מקורה של גזירת הקטניות בפסח הינה בקהילות האשכנזים אך, כותב הרב חיים דוד הלוי, הרב הספרדי לתל אביב-יפו: "ועתה גם קהילות הספרדיםנמנעים מאכילת קטניות" (מקור חיים  קפ"ה)

מצד שני, ישנם רבנים אשכנזים, ובראשם הרב קוק אשר התיר בזמנו שמן סומסום ממפעל של האחים ברסלב, אף לאשכנזים. בעקבות כך פרצה 'מלחמת שמן השומשומים' בינו לבין רבני הבד"צ ירושלים.

המציאות בשטח:

כל היורד אל השטח אל שדות הקטניות יבחין כי באותו השטח בו גידלו בעונה אחת את החיטה, יגדלו בעונה שלאחריה את החומוס ושאר קטניות, ומן ההכרח שנותרו גרגירי חיטה בחלקה זו ויתערבו עם הקטניות.

כשיגיע  לנמל יראה את האוניה המייבאת בבטנה מאות טונות של קטניות, לצד אוניות המייבאות חיטה ושעורה, כאשר אותה כף ענק המוציאה את החיטה מבטן האוניה אל משאיות ההובלה, תוציא לאחר כמה שעות את האורז, תירס, דוחן, פולים, חומוס ושאר קטניות…

מהנמל מועברות הקטניות, באמצעות משאיות שקודם לכן העבירו בהם חיטה, אל תוך מיכלי ענק שבהם אוחסנה קודם לכן חיטה. וכאשר שואבים את הקטניות אל מרכזי המיון מתוך מיכלי האחסון, יעברו הקטניות באותם צינורות בהם עברה החיטה.

נמשיך במסע: הקטניות מגיעות מלוכלכות מהשדות, ויש צורך לנקותן, לבררן ולמיינן לגדלים ואיכויות. במרכזי המיון ממיינים באותן נפות הן את הקטניות והן את החיטה והשעורה. אף כאשר מנקים ניקוי מערכות נפות אלה, לא ניתן לנקותם בצורה מוחלטת – ואת זאת יכריז כל מנהל מרכז מיון. כך שבוודאי ובוודאי שבקטניות מעורבת חיטה.

כל מי  שברר בחייו כמה שקי אורז, חומוס, חמניות, גרעיני אבטיח או דלעת, פולים יבשים, עדשים ושאר קטניות, וודאי מצא כי מעורבת בהם חיטה, שעורה, שיפון, כוסמין ושיבולת שועל.

במו-עיני נוכחתי בבית אריזה קטן למוצרים אורגניים, בבית אריזה זה קיימת מכונת אריזה אחת בה אורזים ביום אחד קמח ולמחרת אורז ושאר קטניות. כך שגם אם יבררו את האורז שלוש פעמים כדין לפני פסח, ספק באם פתרו את הבעיה של ציפוי האורז בקמח, שכלל אינו נראה לעין בגלל צבעו הדומה לאורז.

 

קטניות בהכשר מהודר:

על כן גם ספרדי הרוכש קטניות עליו להקפיד על הכשר מהודר לפסח. הכשר מהודר פירושו שאת הקטניות ליוותה מערכת הכשרות החל משדות צמיחתם, דרך ההעמסה על האוניה, המשך בכף המוציאה את הקטניות שתהיה נקייה משאריות חיטה, במשאיות המעבירות את הקטניות, ובסילו שנוקה כהוגן משאריות חיטה, וכלה במרכזי המיון. לאחר מכן יברור הספרדי את הקטניות שלוש פעמים ויבשלם לפני פסח (כדי שבאם נדבק בהן קמח, יתבטל).

כמון:


זכורני לפני מספר שנים את הרעש הגדול שעורר הרב שניאור רווח, נאמן ביתו של הראשל"צ הגר"ש עמאר, לאסור את ה"כמון", כיוון שאף לאחר ברירתו מסתבר כי לא ניתן להבדיל בינו לבין שיבולת שועל. הרב רווח אינו אשכנזי כידוע,  אך כאשר המציאות מוכיחה דבר מה, עוזבים בצד את מנהגי בית אבא, וופוסקים כפי שהמציאות מראה. שהרי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ולכן אסר את הכמון.

ואכן בשולחן ערוך הרב כבר כתב על הכמון: כל מיני זרעים המותרים בפסח צריכין בדיקה רבה קודם שיעשה מהם תבשיל לברור מהם גרעיני דגן שדרכן להימצא ביניהם, ולפיכך המחמיר שלא לאכול כמון ושבת עד יו"ט האחרון תבוא עליו ברכה כי אי אפשר לבררם יפה.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. הסיבה שהרב קוק התיר שמן שומשום לא הייתה בגלל שהוא מתיר חלק מהקטניות, אלא בגלל שהוא סבר שהגזירה הייתה רק כאשר הקטניות באו במגע עם מים, שהרי לא הגיוני שחיטה ממש שלא באה במגע עם מים יהיה מותר לאכול, אבל קטניות יהיה אסור

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *