איסור חמץ בפסח

1. חובה לבער החמץ ממשכנותינו ביום י"ד בניסן, שנאמר: "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" (שמות י"ב)

2. אסור לאכול חמץ בפסח, שנאמר: "כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל" (שמות י"ב)

3. אסור שימצא חמץ ברשותנו בשבעת ימי הפסח, שנאמר: "שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם" (שם י"ב)

4. אסור שיראה חמץ בפסח, שנאמר: "ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך" (שם י"ג ז)

5. אסור לאכול חמץ בערב פסח אחר חצות, שנאמר: "לא תאכל עליו חמץ" (דברים י"ג ג)

6. אסור לאכול תערובת חמץ בפסח שנאמר: "כל מחמצת לא תאכלו" (שמות י"ב כ)

מהו חמץ:

חמץ הוא אחד מחמשה מיני דגן: חיטה ושעורה וכוסמת ושיבולת שועל ושיפון. שבאו במגע עם מים והחמיצו.

 

בדיקת חמץ:

לפני הבדיקה יש לנקות היטב את כל החדרים שצריך לבודקם. כמו-כן יש לרכז במקום המשתמר מילדים ומעכברים, את כל החמץ המיועד לאכילה בערב ולמחרת בבוקר.

זמן הבדיקה הוא בליל י"ד ניסן, דהיינו בלילה שלפני ערב פסח, בודקים ומחפשים בפינות, בחורים ובסדקים של הבית / העסק / המשרד / המכונית, וכדומה. שמא נותר חמץ שלא ראינוהו בעת ניקיון. לאחר הבדיקה מפקירים ומבטלים את החמץ שלא נמצא בבדיקה. נוסח הביטול כמופיע בהגדה של פסח "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דלא חזיתיה ודלא בערתיה, לבטיל ולהוי הפקר כעפרא דארעא". ויש להבין את משמעות הנוסח. תרגומו בעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, יבטל ויהא הפקר כעפר הארץ".

סוף זמן אכילת חמץ:

מערב פסח בשעות הבוקר, [10:15 בערך – בכל איזור השעה משתנית ויש לעיין בלוחות הזמנים] אין לאכול חמץ.

 

ביעור חמץ:

עד הצהריים [בשעה 11:30 בערך- בכל איזור השעה משתנית ויש לעיין בלוחות הזמנים] יש לבער את החמץ מרשותנו. יש לקלקלו שלא יהא ראוי לאכילה כגון לערבו עם אקונומיקה וכדומה, ונהגו כל ישראל לבערו בשריפה.

ביטול והפקר:

מפקירים ומבטלים כעפר הארץ, את החמץ שברשותנו כפי הנוסח שבהגדה: כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דחזיתיה ודלא חזיתיה, דבערתיה ודלא בערתיה, לבטיל ולהוי הפקר כעפרא דארעא". ותרגומו בעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שביערתיו ושלא ביערתיו, יבטל ויהא הפקר כעפר הארץ".נוסח הביטול היום שונה במקצת, שכן בערב מבטלים רק את החמץ שלא נמצא בבדיקת חמץ, ואילו בבוקר מבטלים את החמץ מכל וכל.

בנוסח זה אנו מבטלים בלבנו את החמץ, שלא יהיה חשוב לנו, כפי שעפר הארץ אינו חשוב לנו, וכן מפקירים ומוציאים את החמץ מרשותנו, באם נשאר בטעות חמץ במשכנותינו, הרי הוא אינו שלנו, ואיננו עוברים עליו את האיסור של הימצאות חמץ ברשותנו.

מכירת חמץ:

באם קיים ברשותנו חמץ שקיים הפסד רב בביעורו,  וכן כלי החמץ שאולי נותר עליהם חמץ 'בעין' ניתן למוכרם לגוי במכירת חמץ. המכירה תתבצע בסיוע הרב.

כלי חמץ:

אין להשתמש בפסח בכלים שהיו בשימוש לחמץ. אלא אם כן הוכשרו כדין.