שותפים שנקלעו לסכסוך, פנו לביה"ד, התקיימו דיונים בהם ביקשו הצדדים בין היתר לפרק את השותפות בדרך של גוד או איגוד, לאחר מתן הפס"ד הסופי שב בו אחד הצדדים שנענו כל דרישותיו והחליט שלא לקיים את הפס"ד.
הלה פנה לביהמ"ש לבטל את פסק הבוררות, לאחר דין ודברים החליט ביהמ"ש כי הסכסוך יופנה לבי"ד אחר.
האם ברגע שניתן פס"ד מביה"ד הקודם, פקעה השותפות שבין הצדדים ומכאן ולהבא המסרב לציית דינא הינו רק בעל חוב המחוייב לשאת בנזקים שהינו יוצר מדינא דגרמי?
או שכל עוד לא מומש פסק הדין בפועל, הרי שהוא ממשיך להיות שותף, ועל ביה"ד החדש יהיה ראשית להתייחס אליו כשותף ואז לדון בנזקים הממוניים שנוצרו בנפרד?
תשובה:
שלום רב,
כדי להשיב על שאלה זו יש צורך לראות את פסק הדין. באופן עקרוני שייך שפסק בית דין ייקבע עובדות קנייניות, שביתו של ראובן יהפוך להיות ביתו של שמעון, אבל למעשה תלוי באופי פסק הדין ובניסוחו.
אם ניתן פסק דין של פשרה וצד אחד סירב לקיים אותו, הצד השני יכול לטעון שהוא מבטל את הפשרה. אבל אם הצד השני מעוניין להמשיך עם אותה פשרה, אין הצד המסרב יכול לבטל.
התשובות הן עקרוניות בלבד, מבלי לדעת את פרטי המקרה. כיון שבין כך ובין כך הצדדים פונים לבית דין אחר, הרי שבית הדין שידון בתיק יחליט אף בשאלות אלו.
מקורות:
לעניין קביעת בעלות, פשוט שהרי בית דין יכול למכור קרקע להגבות לבעל חוב. לעניין ביטול פסק דין של פשרה עיין שו"ת דברי ריבות סי' קסה.
