בס"ד
כבוד אב ואם – שואלת לבקשת אחיינית שלנו. הוריה תשושים גופנית ונפשית מנדים ומחרימים ורומסים את כבוד בתם כבר מספר שנים. היא נשואה ואם לשלושה. הם מעליבים אותה, טוענים נגדה שבכל פעם אחרי שהיא מבקרת אצלהם נעלמים חפצים ונגנב כסף, לדבריהם לא רק שהיא לוקחת חפצים אלא גם מחליפה חפצים פעוטי ערך באחרים יקרי ערך, האשמות מאוד משונות וקשות. בכל ביקור שלה אצלהם או כשמטלפנת אליהם מקבלת יחס משפיל, האב מפיץ ומשתף את בני המשפחה המורחבת במעלליה, מספר אודותיה דברים איומים. כשהיא פונה לדבר אליו הוא מתעלם ממנה, ממש לא קיימת, אם תציע להורים עזרה הם מתעלמים ממנה, בחגים לא מוזמנת אליהם ולא רוצים הם לבוא אליה. בכל צרותיהם לדעתם ולדבריהם היא האשמה.
מאז ילדותה היא נושאת על כתפיה את עול המשפחה שמאוד מורכבת במערכות היחסים בתוכה, אף פעם לא היה שלום בית אצלהם, בכל פעם היא זאת שהייתה צריכה לסייע לאימה באחזקת הבית , ובגידול האחים.
היא מצידה מוחלת להם בכל פעם מחדש למען הקשר של ילדיה עם סבתא וסבא היא מוכנה לספוג מהם עוד ועוד, בהתחלה אפילו לא שיתפה את בעלה בפרטים בכדי שלא לצער אותו, מידי פעם אוספת את הילדים לביקור אצל סבא וסבתא ומתקשרת אליהם בכדי שידברו עם הנכדים. נראה שכעת אחרי שנים כאלו תש כוחה. עכשיו ילדיה גדלו וגם הם מתחילים להבין את המסרים והאשמות כלפי אימם , איך ראוי שתנהג? השאלה היא האם היא מצידה מחוייבת לבקר אצלהם? לשמור קשר טלפוני? ללכת ולהתבזות מידי פעם כי צריך לכבד את ההורים?
בתודה ובברכה
תשובה:
שלום וברכה.
אני קורא את השאלה ומשתומם, וקורא שוב לראות שמא לא הבנתי נכון את הדברים, אך את המופיע שחור על גבי לבן במסך אין ביכולתי לשנות.
עצם הדבר שרבני בית ההוראה הפנו את השאלה אלי, כבר אומרת שמבחינה הלכתית אין כאן שום צד של שאלה, והסיבה לכך פשוטה, כבר כתב החת"ם סופר שבהר סיני קיבלנו שני לוחות הברית אחד של מצוות בין אדם למקום ואחד בין אדם לחברו, כיבוד אב ואם נמצא בלוח של בין אדם למקום, ועל מצוות אלו וודאי שנאמר וחי בהם ולא שימות בהם, וגם מוות רגשי או נפשי הוא סוג של מוות, ועל כן ברור הדבר שאין מקום לבת לעשות שום דבר שפוגע בה.
אולם עם כל הנ"ל אין ספק שהבת עברה עד היום קשיים נוראיים והיא זקוקה להרבה תמיכה בכדי לשרוד באופן נורמטיבי בחייה.
ניתן להבין שגם ההורים עוברים חיים קשים ומורכבים, ואם ביכולתכם לשכנעם לקבל עזרה מתאימה ודאי שיוכלו לעזור להם, אבל הבת שפנתה אליכם ודאי זקוקה לעזרה והלוואי ותדע לקבלה.
בהצלחה רבה.
הרב יהודה ליב אוירבך
מנהל ואחראי המוקד הטלפוני של ארגון "בינת הלב",
מפקח ארצי במרכזי הטיפול של "מרכז החינוך"
טל. 02,6587003
נייד. 052,7643333
פקס. 02,6587006
על מצוות שבן אדם לחבירו לא נאמר וחי בהם?
האם אכן מוטב לאדם הלכה למעשה להפיל עצמו לכבשן האש ולהסתכן בסכנת חיים ובלבד שלא ילבין פני חבירו ברבים?
אינני בא בפסקי הלכה למעשה האם אכן מותר לו לאדם וצריך כך לנהוג "שיפיל את עצמו
לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים"
אך מה שאני רציתי בתשובתי להדגיש שבכיבוד אב ודאי שאין דין מסירות נפש.
וביותר נקודה נוספת של הדגשתי בתשובתי הקודמת, להלכה נפסק שכיבוד אב ואם משל אב, כלומר ההוצאות הכרוכות בכיבוד הורים מוטלות על ההורים ולא על הבן או הבת.
ואמנם כבר פסקו בעבר לאותו אדם שאביו היה גר בירושלים ובנו בבני ברק ובא ואמר שהוא פטור מלכבד את אביו משום שאביו אינו מוכן לשלם לו את הוצאות הנסיעה, והתשובה שהוא קיבל הייתה "אם כך לך ברגל" אבל בנידון שלנו ודאי שנפש האדם הוא מחיר כבד מאד שאין מחובת הבן או הבת לשלם עבור כיבוד הורים.
לכאורה פגיעה נפשית אינה שייכת לגדרי מסירות נפש, ולדוגמא אדם שיהיה לפניו ניסיון או לעבור על לאו או להיפגע בנפשו פגיעה אנושה, ברור שאף שאין זה מג' עבירות שיש חיוב למסור על כך את הנפש, הוא מחויב לבחור באפשרות הפגיעה ולא לעבור על הלאו, ומה שיש לדון כאן להתיר הוא מחמת שמדובר במצוות עשה שיש חיוב עד חומש מנכסיו, וכבר דנו הפוסקים שצער גדול חשיב כחומש ומה עוד שקיי"ל כיבוד אב ואם משל אב.
השאר תגובה