אַל-תְּשַׁקְּצוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם. כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת-נַפְשׁתֵיכֶם בְּכָל- הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ כִּי אֲנִי יְהוָה הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. [פרשת שמיני ויקרא יא מג]
ולא תיטמאו בהם ונטמתם בם:
במילה ונטמתם חסרה האות א', ומדוע לא נכתב – ונטמאתם, כפי שנכתב באותו הפסוק "תיטמאו" ?
בתלמוד מוסבר על כך מבית מדרשו של רבי ישמעאל: ונטמתם מלשון טמטום, שכן עבירה מטמטמת לבו של אדם "אל תקרא נטמאתם אלא ונטמטם" [יומא לט]
רש"י מפרש: מטמטמת – אוטמת וסותמת מכל חכמה.
תיטמאו – ונטמתם:
עוד נאמר בהקשר לפסקה: "ולא תטמאו ונטמתם":
אדם מטמא עצמו מעט – מטמאין אותו הרבה מלמעלה.
אדם מטמא עצמו בעולם הזה – מטמאין אותו לעולם הבא.
והתקדשתם והייתם קדושים:
בהקשר לפסקה זו נאמר בתלמוד:
אדם מקדש עצמו מעט – מקדשין אותו הרבה.
אדם מקדש עצמו מלמטה- מקדשין אותו מלמעלה.
אדם מקדש עצמו בעולם הזה- מקדשין אותו לעולם הבא.
אינכם פרושים אינכם שלי!!!
"ואַנְשֵׁי קדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לא תאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אותוֹ". [שמות כב]
אומר רש"י דברים מבהילים על המילים – תהיון לי: "אם אתם קדושים ופרושים משקוצי נבלות וטרפות הרי אתם שלי, ואם לאו אינכם שלי".
האדם משתנה מטוב לרע:
רבי חיים בן עטר בספרו אור החיים כותב: כי לפעמים אדם משתנה מטוב לרע בטבעו ומזגו, ולא ידע מאיזה סיבה, והוא עצמו יתמה איך נהפך בדעתו. ואמר האריז"ל כי הסיבה לכך היא מחמת שאכל אדם מאכל שיש בו חלקי הרע … והשומר עצמו ממאכלות הרעות יתגבר בו החפץ בדברים הנוגעים לנפש".[ויקרא, יח, ג]
מטמטם את המח והלב:
הגדיל הרמ"א ופסק שאף תינוק, אין להאכילו דברים האסורים, שכן יזיקו לו בבגרותו. ומוסיף השפתי כהן: שמטמטם את הלב וגורם לו טבע רע. (יו"ד פא ז)
עזי פנים:
רבי חזקיה די סילוה מחבר הספר 'פרי חדש' כותב כי" ממאכלות אסורות נמצאים רוב עזי פנים שבדור בלי יראת שמים ואינם מקבלים מוסר"
בשבי כוחות הטומאה:
רבי שניאור זלמו מלאדי בספר ה"תניא". מסביר כי הסיבה לכך שמאכל טמא נקרא בלשון אסור היא מפני שמאכל טמא קשור [אסור מלשון קשור – כמו אסור בבית האסורים – קשור בבית האסורים] בידי הסטרא אחרא משלש קליפות הטמאות.
כה חזקה היא הקשירה של המאכל בידי כוחות הטומאה, שאף אם אכל מאכל איסור בלא ידיעה, וכוונת האכילה הינה לשם שמים, בכדי שיהיה לו כוח לעבוד את ה'. וגם פעל ועשה כן, וקרא והתפלל בכוח אכילה זו, אין החיות שבמאכל, עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפילה [כשם שהיה מאכל כשר עולה לקדושה באם אכלוהו לשם שמים] וכל כך למה? מפני איסורה – כלומר, מפני התקשרות מאכל זה בידי כוחות הטומאה. ואפילו הוא איסור דרבנן [תניא פ"ח].
יישר כח.
מי שמצא תולעים בקמח לבן (בניפוי בנפה טובה). האם יכול לזרוק את הקמח לפח- מפני שמגעיל אותו להשתמש באותו הקמח? או שיש בזה בל תשחית?
תודה רבה
אם מגעיל אותו אין כאן בל תשחית.
שלום, האם לעשן מריחואנה מטמא את הנפש כמו מאכל לא כשר?
לא, אבל זה אסור בהחלט משום החובה לשמור על הבריאות ומחמת החובה לשמור על צלילות הדעת.
תודה רבה גם על התשובה והתייחסות וגם תודה על המענה המהיר, השם יברך אותך מזכה הרבים!
השאר תגובה