התקנת מעלית בבית משותף על פי החלטת הרוב

כבוד הרבנים שליט"א

ברצוני לברר ולשאול בנוגע למעלית בבנין משותף, הנני גר בבנין משותף של 3 קומות 9 דיירים, לבית אין מעלית , ורוב רובו של השכנים מעוניינים בהתקנת מעלית, יש אחד או שתיים שמתנגדים, כאשר התנגדות האחד נובע מהעלות של המעלית לכל דייר, והתנגדות הדייר השני נובע מאי נוחות מסוים שתיוצר בחדר המדרגות, למה הכוונה, על מנת להתקין מעלית בבנין שאין פיר מוכן יש צורך לשנות קצת את גרם המדרגות בכל קומה, באופן שבכל קומה בסוף המדרגות הפניה לכיון הקומה תהיה מעוגלת, (בכך משחררים מקום לבנות את הפיר) טוען השכם המתנגד שהנכדים שלו באים אליו בשבת עם עגלת תאומים והמדרגות החדשות תקשה עליהם את עליית העגלה, חוץ מהטענה הזו לדעת כל השכנים גם השכן הזה מעוניין במעלית מכיוון שהוריו והורי אשתו אנשים מאוד מבוגרים וחולים וקשה להם לעלות אליהם לקומה שנייה, כך שבסך הכול גם הוא מעוניין אלא יכול להיות שהוא מנסה להתחמק מההוצאה בטענה שהוא לא רוצה בגלל שהבנים שלו לא יוכלו להעלות את העגלה בשבת,

אודה לכם מאוד אם תוכלו להבהיר לי את ההלכה בזה,

בכלל מאוד הייתי מעוניין לראות פסקי הלכה קודמים בענייני סכסוכי שכנים בנוגע למעלית

אני מודה לכבוד הרבנים שליט"א מראש על הטרחה והעזרה

בכבוד רב

תשובה:

שלום רב,

לפי החוק (חוק המקרקעין סעיף 59ו) רשאים שני שליש מבעלי הדירות להחליט על התקנת מעלית על חשבון המחליטים, אם אין נזק מהותי לדירות או לרכוש המשותף. והוצאות השוטפות יחולו על כל הדיירים. אבל אין הכרח שחוק זה קובע בדין תורה.

לפי דין תורה רשאים רוב השותפים להחליט על דברים שיש להם צורך לשותפים, אבל אין הרוב יכול לכפות על המיעוט לשלם על דברים שאין להם צורך גמור.

בנידון זה נראה שבחינת עשיית שינוי ברכוש המשותף רשאים רוב הדיירים להחליט על התקנת מעלית (אף שיהיה קושי להעביר עגלת תאומים). אבל מבחינת החיוב בתשלומים אין הרוב יכול לכוף על המיעוט להשתתף בהוצאות, לא הוצאות ההתקנה, ולא הוצאות שוטפות. אלא שאם בעתיד יראו שהמתנגדים משתמשים עם המעלית יוכלו לדרוש מהם לשלם הן חלקם בהתקנה והן חלקם בהוצאות השוטפות. לגבי השכן שאתה משוכנע שבאמת הוא מעוניין במעלית, אם בית הדין היה משתכנע כן היו מחייבים אותו לשלם, או לפחות שבועה.

מקורות:

בענין כפיית הרוב על המיעוט עיין שו"ת אגרות משה חו"מ ח"א סי' מ ועיין עלון המשפט גליון 28 עמוד ד.
בענין לחייב את הנהנה עיין שו"ע חו"מ סי' קנז סעיף י, חזון איש ב"ב סי' באות ו ועיין עלון המשפט גליון 27 עמוד ד.