בס"ד
שלום רב,
ברצוני לדעת מה המשמעות של כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה? אחיי ואנוכי הכנסנו לאחרונה ספר תורה לעילוי נשמת הורינו שנפטרו . השקענו רבות בהכנסת ספר התורה :בבחירת הסופר וכו' ,השקענו את כל הכסף שהורישו. אחד מבין האנשים שכתבו את האותיות האחרונות בטקס הכנסת ספר התורה היה בעלי . לפני הכנסת ספר התורה הבהרתי לבעלי את החשיבות והמשמעות העמוקה שאני ואחיי רואים בהכנסת ספר התורה לעילוי נשמת הוריי. העמדתי בפני בעלי תנאי לכך שייטול חלק בכתיבה בכך שיפסיק לקלל את הוריי שנפטרו . (הוא לא שלט בכעסיו, וקילל אותם בכדי לפגוע בי). לא רציתי לבזות אותו בכך שאנשים שלא מקורבים להוריי יתכבדו בכתיבה ואילו בעלי לא יכובד. בעלי הבטיח שהוא הבין ושהוא יפסיק לקלל את הוריי ולפגוע בזכרם, האמנתי לו, והוא כובד בכתיבת אות. אולם זמן קצר לאחר הכנסת ספר התורה בעלי לא שלט בכעסו וחזר לקלל אותם פעם אחת. מאז נפשי לא יודעת מנוחה. חלומות לא מרפים ממני. התחושה שנפל פגם בספר לא מרפה ממני. מאחר ואני היא זו שארגנה את האירוע דאגתי שאנשים ישרים וטובי לב יתכבדו בכתיבה. האם מדובר רק בתחושה שלי שנפל פגם בספר התורה, בכך שבעלי שכתב אות בספר התורה ביזה את הנפטרים שספר התורה הוקדש לעילוי נשמתם?. האם צריך לעשות משהו?
תודה
תשובה:
ספר תורה שנכתב לשם כתיבת ספר תורה, אף אם נכנס לעילוי נשמת פלוני או אלמוני, הרי הוא בכשרותו ככל דיני ספר תורה, ואין זה משנה אם אותו אדם שכתב את האותיות "אוהב" את מי שנכתב לעילוי נשמתו או לא, דיני הכתיבה אינם תלויים בהרגשתו של אדם זה או אחר כלפי מי שנכתב לעילוי נשמתו.
אשר על כן, הספר תורה כשר ואין בו כל פסול.
הסיבה שמכבדים לכתוב אות בספר תורה הוא לעורר את חיבת המצוה של כתיבת הספר אצל כל יהודי.
